הקורסים שלנו

הרמנויטיקה | פרופ' רוני מירון

הקורס יעסוק בהגותם של הדמויות העיקריות שעיצבו את תורת הפרשנות המודרנית, החל מפרידריך שליירמכר ועד לפאול ריקור. במסגרת זו ייבחנו הנחות היסוד שאפשרו את פיתוחה של ההרמנויטיקה, השאלות העיקריות שעוררו אותה ושליוו את התפתחותה, ונקודות המפנה בהיסטוריה שלה. כמו כן יידונו השפעתה והשלכותיה של דיסציפלינה זו על פיתוחם של מדעי הרוח והחברה וכן על דיסציפלינת חקר התרבות. על בסיס ההיכרות עם ציוני הדרך העיקריים בהיסטוריה של ההרמנויטיקה ומתוך בחינה ביקורתית שלהם נבחן את אפשרויות היישום של החומר הנלמד במסגרת בין-תחומית.

    לצפייה בסילבוס

פרשנות השיח | ד"ר דורית למברגר

הקורס יעסוק בפילוסופיה של הלשון מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו וייתמקד בשאלות הבאות:

1. מהי שפה?

2. מה היחס בין שפה לעולם?

3. כיצד ניתן לחקור שפה?

בקורס נבחן את מאפייניו של 'המפנה הלשוני' ואת השלכותיו על מדעי הרוח והחברה על-ידי לימוד ודיון בשיטותיהם של ההוגים והחוקרים המרכזיים שהשפיעו על חקר השפה. בשיעור נדון במישור התיאורטי של עמדות ההוגים השונים ובתרגיל תיושם המתודולוגיה של כל אחת מהתיאוריות בקריאת טקסטים מתחומי דעת שונים.

לצפייה בסילבוס

מבוא לתיאוריות ביקורתיות | ד"ר דרור ינון

בקורס זה נבקש להבין מהו טיבה של הביקורת המיוחד לתיאוריה הביקורתית מתוך עיון בהקשרים שונים בהם מתפתחת תיאוריה כזו. הקורס יחולק לשלושה חלקים המשלבים את ההתפתחות ההיסטורית והרעיונית של התיאוריות הביקורתיות עם עיון ממוקד במושגי מפתח של תיאוריות אלו.

החלק הראשון מוקדש למקורות התיאוריה הביקורתית בהגותם של קאנט, הגל ומארקס המובילים אל אסכולת פרנקפורט שבה נטבע המונח "תיאוריה ביקורתית" במובן שבו יעסוק הקורס.

חלקו השני של הקורס יוקדש למושגים מרכזיים לתיאוריות ביקורתיות כמו אידיאולוגיה והגמוניה תוך התמקדות בהוגים שאינם משתייכים לאסכולת פרנקפורט.

חלקו האחרון של הקורס יוקדש לבחינה מחדש של מושג הנאורות וניסיון לשיקום התיאוריה הביקורתית של אסכולת פרנקפורט במסגרת מושגית חדשה שמציע יורגן הברמאס.

המצע הפילוסופי והמושגי שמעניק הקורס מאפשר הבנה מעמיקה יותר של תיאוריות ותנועות חברתיות שהתפתחו במאה העשרים והעלו לדיון ציבורי ביקורתי את היחסים המגדריים, המיניות, היחס למיעוטים, משמעות תקשורת ההמונים והשפעתה על החברה הדמוקרטית ועוד מגוון רחב של נושאים כבדי משקל בכינונה ובעיצוב דמותה של החברה.

תיאוריה וביקורת מפסיכואנליזה ועד פוסט הומניזם | פרופ׳ לירן רז'ינסקי

לאורך המאה ה- 20 תקפו קולות ביקורתיים פעם אחר פעם את הנחות היסוד של התרבות המערבית ואת הסדרי החיים ומערכי הכוח הרווחים בה. עם שורשים במאה ה-19 (מרקס וניטשה), ועם התחזקות משמעותית במחצית השניה של המאה ה- 20, אתגרו וערערו תרומות תיאורטיות של הוגות והוגים שונים דימויים, אופני חשיבה, טענות מדוברות ולא מדוברות, הסדרי שליטה ופרקטיקות רווחים. מטרת הקורס היא להתחקות אחר סדרה של מהלכים אנטי-הגמוניים כאלו.

נתחיל בהצגת המימד המערער או הביקורתי של הפסיכואנליזה, הן ישירות בכתבים פסיכואנליטים והן בנגזרות שונות. נבחן גם שורה של הוגות והוגים מתור הזהב של המחשבה הצרפתית שיצאו נגד מגמות יסוד של המחשבה המערבית, או נגד מטא-נרטיבים של המודרניות אשר תכופות מתגלמים במוסדות, זהויות, פרקטיקות וייחסים חברתיים. 

חלק מההגמוניות שזרמים ביקורתיים התבטאו בשליטה של קבוצה אחת תוך דיכוי של קבוצה אחרת. נבחן בהמשך טקסטים פמיניסטיים, וטקסטים שיוצאים נגד חשיבה גזענית והסדרי שליטה קולוניאלים. נבחן גם את האופן שבו מהלכי ביקורת שונים חותרים לשחרור בתחום הזהות, לזהויות פתוחות נזילות והיברידיות יותר, ונסיים בהתבוננות בהתחדשות של המחשבה הביקורתית דווקא מול אתגרי ההווה, הכוללים הן את עלייתו, החל משנות השמונים, של סדר פוליטי-כלכלי קפיטליסטי גלובאלי, והן, ובייחוד, אתגרים חדשים שמציבה ההתפתחות הטכנולוגית העכשווית המואצת (ביקורת הטכנולוגיה העכשווית והמחשבה הפוסט-הומניסטית).

ננסה לבחון לאורך הדרך את אופני הפעולה של המחשבה הביקורתית, ולבחון גם אותה עצמה ואת מרחב התמרון שלה במבט ביקורתי. ננסה להבין מה תפקיד של התיאוריה ומה מקומה ביחס לפעולה וביחס לפרקטיקה. נבדוק גם את מגבלותיה של התיאוריה והמחשבה הביקורתית והמכשולים העומדים בפניה.

מושגים שיעסיקו אותנו יהיו שליטה, כוח, דיכוי והתנגדות, זהות, היברידיות, שונות תרבותית, פלורליזם וריבוי מול אחידות, פתיחות מול סגירות, מתן ולקיחת קול. 

תיאוריות של תרבות: היבטים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים | פרופ' חזקי שוהם

המילה "תרבות" הפכה במערב המודרני למעין מילת קסם, המאפשרת בעת ובעונה אחת להסביר או לטשטש את עולמן הרעיוני ומציאות חייהן של מערכות מושגיות או חברות אנושיות. כחלק מתהליך זה, גם התחום האקדמי המכונה "חקר התרבות" קיבל בעשורים האחרונים תנופה חדשה, והפך לאחד התחומים המובילים ב"מדעי האדם" (Humanities). התחום מאופיין בפתיחות יחסית למחקר ולדיון בין-תחומי או רב-תחומי, יחד עם לגיטימציה למידה מרובה יחסית של עיסוק גלוי בשאלות פוליטיות וחברתיות.

מטרת הקורס היא להיוודע לגישות הקלאסיות והעכשוויות העיקריות בתחום זה, מתוך דגש מתודולוגי, כלומר התמקדות בפיתוח כלים מחקריים ובהבנת השימושים השונים והסותרים במושג, בניסיון להתגבר על אי-הבהירות השוררת בתחום, מבלי לאבד מהרלוונטיות האקטואלית שלו ומהחדות הפוטנציאלית של כלי הניתוח.

הקורס ייפתח בהצגת הרקע לצמיחת מושג התרבות וחשיבותו החברתית והקיומית במערב המודרני, וכן באפשרויות השונות להבנת מושג זה: תרבות 'גבוהה' ו'נמוכה', 'קולטורה', ו'ציביליזציה', תרבות חומרית וטכנולוגיה, מערכות רעיוניות מורכבות או קטגוריות בסיסיות להבנת העולם, וכיו"ב - המכתיבות מתודות שונות לעיסוק בה מתחומים שונים.

בהמשך נעמוד על הקשר בין ההגדרות השונות לבין צורות הטיפול השונות במגוון נושאי מחקר וסוגיות תיאורטיות המעסיקות את החוקרים בתחום, כגון: מה נחשב הסבר תרבותי ראוי? פרשנות, סיבתיות, מבניות ועוד; מעמדו של הסובייקט החוקר – גישות "פנימיות" לעומת "חיצוניות", רב-קוליות (Polyphony), ו"המפנה הרפלקסיבי"; תקפותן של אנלוגיות לתחומי מחקר אחרים – "תרבות כטקסט", תרבות לעומת פרקטיקות ומוסדות חברתיים ועוד; בין מתודולוגיה לאידיאולוגיה – מקום התרבות ומחקרה ביחס למשטרי ידע, לפיקוח חברתי, לזירות ציבוריות ולזהויות קולקטיביות; ניתוח תרבותי במחקר השוואתי ו/או היסטורי; ועוד.

הקורס יתמקד בקלאסיקות הסוציולוגיות-אנתרופולוגיות, תוך הרחבת-מה של היריעה הן לדיסציפלינות משיקות, כמו פילוסופיה, חקר הספרות, ההיסטוריה האינטלקטואלית ועוד; והן להקשרים היסטוריים ופילוסופיים של עליית מושג התרבות וחקר התרבות.

    לצפייה בסילבוס

סוגיות מרכזיות בפילוסופיה של הפסיכואנליזה | פרופ׳ ענר גוברין

(קורס חובה להתמחות "פסיכואנליזה ופרשנות)

הקורס יאפיין את הידע הפסיכואנליטי והתפתחותו תוך השוואה להתפתחות ידע המתרחשת בתחומי ידע אחרים. הקורס יסקור את דימויי הידע לאחר מותו של פרויד מגישות שמרניות ועד לגישות העכשוויות תוך דגש על ההקשר הפילוסופי והתרבותי של גישות אלה. בתוך כך הקורס יעסוק בשאלות כמו: האם הפסיכואנליזה היא פילוסופיה או פסיכולוגיה? כיצד נעשית אינטגרציה בין הפסיכואנליזה לשיטות ידע אחרות? מתי ידע פסיכואנליטי חדש מתקבל ומתי הוא נדחה על ידי הקהילה הפסיכואנליטית?

ההגות הפילוסופית והקלינית של כותבים כמו מלאני קליין, היינץ קוהוט, בטי ג'וזף, מייקל אייגן, רוברט סטולורו, לואיס ארון וסטיבן מיטשל תשמש לנו כמקרי בוחן לבדיקת שאלות אפיסטמולוגיות הקשורות לפסיכואנליזה באסכולות שונות.

    לצפייה בסילבוס

קולוקוויום 

התכנית לפרשנות ותרבות היא תכנית בינתחומית ורב תחומית.

מסגרת הקולוקוויום נועדה לייצר מקום מפגש ודיון של כלל הסטודנטים/יות בתכנית. במסגרתו נפגשים/ות הסטודנטים/ות בערך אחת לשבועים עם חוקרים/ות מתחומי דעת מגוונים לשמוע על עבודתם/ן ולדון בה. הקולוקיום מאפשר לתלמידים/ות להתוודע למחקר איכותי במדעי הרוח ולהיחשף לאופני מחשבה שונים, ופרספקטיבות שיעשירו את המחקר וההתבוננות שלהם/ן. יש שתי סדרות קולוקוויום המתקיימות לסירוגין:

- קולוקוויום כללי המיועד לכל התלמידות/ים ובסגל. מרכז הקולוקוויום: ד"ר דרור ינון. 

- קולוקוויום ייעודי לתלמידות/ים התמחות פסיכואנליזה ופרשנות. מרכזת הקולוקוויום: ד"ר יעל פרי-הרצוביץ.