התרבות הישראלית: בין הלוקאלי והגלובלי

 

התרבות הישראלית: בין הלוקאלי והגלובלי

Israeli culture(s) between local and global
 

פרופ׳ חזקי שוהם

ימי ד׳, 10:00-12:00

 

מה מקנה הקורס?

- הקורס רלוונטי הן עבור המתעניינות/ים בהקשרים שונים של התרבות הישראלית, והן עבור מי שאין להם עניין אקדמי ישיר בנושא, אך יוכלו לקחת את הקורס כתרגיל מחשבתי בחקר תרבות, כל תרבות – ולהיעזר בהיכרותם הכללית עם התרבות הישראלית.

- ניתוח תופעה תרבותית מהסביבה הקרובה באמצעות מודלים תיאורטיים מתאימים תוך נקיטת מבט אנתרופולוגי, היסטורי ורפלקסיבי על תרבות שנדמה לנו שאנו מכירים היטב.

- קריאה ביקורתית וכתיבה ביקורתית. הזרת המוכר והיכרות עם המוזר.

 

תקציר הקורס

האם בעולם גלובלי אפשר לתאר ולנתח את התרבות הישראלית כגרסה מקומית מובהקת? האם ישראל היא תופעה חריגה בהיסטוריה המודרנית, ומה התוקף של ניתוח השוואתי ומודלים תיאורטיים לגביה? זהו קורס מבוא למספר סוגיות יסוד של התעצבות התרבות הישראלית, למן התחלותיה באירופה של המאה ה-19 ועד לישראל בת ימינו. בקורס תנותח התרבות העברית, שהפכה לאחר מכן לישראלית, לפי מושגים תיאורטיים של חקר התרבות: גוף, מרחב, זמן, תרבות חומרית, סגנון רגשי, שפה, תרבות חזותית, תרבות קולית, מבנה משפחה, טקסים, אופנה, מופעים, משחקים, אוכל ועוד. לא נתעלם מהמרחב הציבורי ומהתחום הפוליטי, אך הם לא יעמדו במוקד הקורס, כי אם החוויה של היות חלק מהפרויקט הציוני.

בהתאם לזאת, הקורס ינוע ב״תנועת מלקחיים״ בין חומרים תיאורטיים והשוואתיים לבין חומרים אמפיריים מתולדות התנועה הציונית, הישוב וישראל – ויהיה בו לפיכך עומס קריאה כפול של שני פריטים בשבוע (לרוב). החומרים התרבותיים שינותחו במהלך הקורס ישמשו כמצע לדיון בכמה בעיות כלליות יותר: כיצד נבנית השתייכות קבוצתית ומגולמת בחיי היומיום? האם חברה יכולה ליצור תרבות חדשה, כ"לוח חלק" (tabula rasa)? מה היה תפקידן של זהויות דתיות, אתניות ופוליטיות שונות בעיצוב תרבו(יו)ת "כור ההיתוך", יחד עם תרבויות הסביבה? האם וכיצד תרבות מבצעת עבודה אידיאולוגית?

 

לסילבוס המלא

 

שיעורים לדוגמה:

תרבות מקומית וגלובלית  //  היהודי החדש – גוף, תרבות, כוח  //  האם התרבות הישראלית מהפכנית? חלוצית?   //  האם התרבות הישראלית מערבית? לבנטינית?   //  האם התרבות הישראלית מבוססת על גזע?   //   האם התרבות הישראלית לבנה?  //  האם התרבות הישראלית גברית?  // האם התרבות הישראלית קולקטיביסטית?   //  האם התרבות הישראלית יהודית?  // האם התרבות הישראלית ישראלוצנטרית?  // האם התרבות הישראלית קולוניאליסטית?  //  האם התרבות הישראלית חילונית?  // האם התרבות הישראלית פוריטנית?  //  האם התרבות הישראלית ילדותית?

 

ביבליוגרפיה:

 Philip E. Agre, “Surveillance and capture: Two models of privacy,” The New Media Reader (MIT Press: 2003). 737-760.

[זיגמונט באומן, "מדינת הלאום – ומה הלאה?", גלובליזציה: ההיבט האנושי, תרגום – גרשון חזנוב (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 114-91.] 

?אניטה שפירא, "המיתוס של היהודי החדש", יהודים חדשים יהודים ישנים (תל-אביב: עם עובד, 1997), עמ' 174-155.

Shmuel N. Eisenstadt, “Did Zionism bring the Jews back to History?” Jewish Studies 38 (1998): 9-29.

Yael Zerubavel, Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition (Chicago: The University of Chicago Press, 1995). 

Norbert Elias, The Civilizing Process: The History of Manners, Translated by Edmund Jephcott, Oxford: Blackwell, 1978, pp. 1-22 (Or: 1994 edition, pp. 1-18).

Johannes Becke & Avi Shilon, “Caribbean Zion: A creolization perspective on Jewish-Israeli cultures,” British Journal of Middle Eastern Studies 51,1 (2022): 111–130.

 Raphael Falk, “Zionism, Race, and Eugenics,” Jewish Tradition and the Challenge of Darwinism, eds. Geoffrey Cantor and Marc Swetlitz (Chicago: University of Chicago Press, 2006), pp. 137-162.

ארווינג גופמן, סטיגמה. תרגום – שרה ספן (תל אביב: רשפים, 1983).

עזיזה כזום, "תרבות מערבית, תיוג אתני וסגירות חברתית: הרקע לאי-השוויון האתני בישראל", סוציולוגיה ישראלית א, 2 (1999): 428-385.

ג'ורג' מוסה, לאומיות ומיניות באירופה המודרנית. תרגום – להד לזר (ירושלים: מרכז שז"ר, 2008).

דבורה ברנשטיין, "בין האשה-האדם ובין אשת הבית", החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים, בעריכת אורי רם, תל-אביב: ברירות, 1993, עמ' 103-83.

Raymond Williams, “Society,” Keywords: A Vocabulary of Culture of Society (New York: Oxford University Press, [1976] 1983), pp. 291-295.

תמר כתריאל, "גיבוש כמטאפורה חברתית", מלות מפתח: דפוסי תרבות ותקשורת בישראל, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 1999, עמ' 167-148.

משה רוסמן, היסטוריה יהודית? כתיבת היסטוריוגרפיה יהודית בעידן פוסט-מודרני (תרגמה אביבה גורן), הקיבוץ המאוחד, בני ברק, 2010, עמ' 97-76.

Berel Lang, “Hyphenated-Jews and the Anxiety of Identity,” Jewish Social Studies 12, 1 (2005): 1-15.

Anthony David Smith. “Zionism and Diaspora Nationalism.” Israel Affairs 2, 2 (1995): 1–19.

Charles S. Liebman and Steven M. Cohen, Two Worlds of Judaism: The Israeli and American Experiences (New Haven: Yale University Press, 1990), pp. 13-31.

Derek Penslar, “Zionism as Colonialism,” in: Zionism: An Emotional State. New Brunswick: Rutgers University Press, pp. 67-96. 

יוסף דן, "מדע הדתות ומונח הדת: בפתח תקופה חדשה", בכוּר היצירה: יובל ליצירתו של שלמה גיורא שוהם, בעריכת חמי בן-נון (הוד השרון: שערי משפט, 2004), עמ' 166-139.

אניטה שפירא, "המוטיבים הדתיים של תנועת העבודה", יהודים חדשים יהודים ישנים, תל-אביב: עם עובד, 1997, עמ' 248-275.

קרל מרקס, "האופי הפטישיסטי של הסחורה וסודו", הקפיטל: ביקורת הכלכלה המדינית, תרגום – צבי וסלבסקי (תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2011), עמ' 69-58.

ענת הלמן, אור וים הקיפוה: תרבות תל-אביבית בתקופת המנדט (חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2007), עמ' 99-91.

 Peter N. Stearns, “Challenges in the History of Childhood,” The Journal of the History of Childhood and Youth 1, 1 (2008): 35–42.

תמר כתריאל, ["'החלפות': טקסי חליפין בתרבות הילדים"], "'בכיבודים': טקסי נתינה בתרבות הילדים"", מלות מפתח: דפוסי תרבות ותקשורת בישראל, חיפה: אוניברסיטת חיפה, 1999, [עמ' 32-19], עמ' 48-33.

חיים לפיד, "על הפנים: מחקר מלומד על סרטי-מתיחות ישראליים", תיאוריה וביקורת 2 (1992): 52-25 (אפשר לעצור אחרי עמ' 42).