מה חדש

האם המירוץ אחר פיתוחים טכנולוגיים הופך אותנו ליותר חופשיים ומאושרים או שמא ליותר תלותיים והרבה יותר מודאגים? ד"ר אלה קליק מהתוכנית לפרשנות ותרבות עוסקת בשאלה - לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו? מראיין: ד״ר אסף אוזן

שיתוף פעולה עם המחלקה לתרגום ולחקר התרגום: קבוצת מחקר בין־תחומית בנושא תרגום בשנת הלימודים תשפ"ה

קבוצת המחקר ׳אַסְכּוֹלָה׳: מעבדה למחקרים בין-תחומיים בתרבות ישראלית מודיעה על צירוף חברות וחברים חדשים

ציור מאת זויה צ'רקסקי - התקפת הטרור בפסטיבל נובה. באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד, תל-אביב

״הסיפור ׳טריגר׳ בוהק בין האחרים משום שהוא מחיה את השפה כגוף. הוא נמסר בזרם תודעה. קולה של המספרת מנסה תחילה את הכמו־כמו־כמו־כאילו, ונכשל. אין לאימה הזו כמו. מאותו רגע הקול יורה בשפה צרורות מלים, והשפה ירויה, נקבים־נקבים, חלולים־חלולים, כמעט ונוגעת בסף התוהו שממנו עלתה. סטקטו נסער. מקצב דוהר.״

רבים מתלמידי ומתלמידות התוכנית הינם אמנים פעילים היוצרים ויוצרות בתחומי אמנות שונים. זו עשויה להישמע כמו בחירה מפתיעה, מכיוון שהתוכנית במקורה לא תוכננה במיוחד עבור אמנים ואמניות והיא אינה כוללת קורסים ׳מעשיים׳ בעיצוב ובאמנות. ואולם, שיחה עם אופיר סגל, דוקטורנט בתוכנית אשר פועל בשדה הצילום, נוסכת מעט אור על היכולת של לימודים עיוניים ושל מחקר עיוני להיות בחירה רלוונטית ומפתחת. לאחרונה הוצגה בבית אורי-צבי תערוכת היחיד הראשונה שלו ״גווני ביניים״ אותה אצר אלחי סולומון ובשיחה עימו נגענו בעשייה שלו כאמן ובעולם הרוח אשר מעצב עשייה זו.

כיצד טכנולוגיה ו- AI משפיעות על חיינו? בואו למפגש היכרות בזום, ביום חמישי 1.8 בשעה 18:00

"איור לחלום אפוקליפטי" מאת המאיירת בלה פוטשבוצקי

מאז שבעה באוקטובר אוספת ד״ר נורית ענבר-וייס חלומות. היא מכנה את הפרוייקט שלה ״מוזיאון החלומות של שבעה באוקטובר״. עד כה הגיעו אליה מעל 200 תיאורי חלומות וכרגע היא בוחנת את האפשרויות השונות להמשכו של הפרוייקט.

ד״ר זהורית אסולין כתבה אצלנו בתוכנית, בהנחייתה של ד״ר דורית למברגר, עבודת דוקטורט בכותרת: ״בין האינדיבידואלי לבין הציבורי: תִרגום כנתיב לסובייקטיביות בטיפול פסיכואנליטי.״ לאחרונה פורסם בהוצאת ׳רסלינג׳ ספרה של אסולין, ״תרגום בטיפול פסיכואנליטי: נתיבים אל העצמי״ המבוסס על עבודת הדוקטורט. בשיחה עימה ניסינו להבין את תהליך כתיבת הספר המבוסס על הדוקטורט כתהליך של תרגום. התובנות של זהורית נוגעות בתהליך עצמו על היבטיו הרגשיים והמקצועיים.

בתקופה הנוכחית אנחנו רואים חשיבות גבוהה מאוד בהשתתפות בשיח האקדמי הבינ״ל ובנסיעה לכנסים בחו״ל. לכן אנחנו מעודדים תלמידי ותלמידות מחקר בתוכנית לנסוע ולהציג את עבודותיהן. לאחרונה ד"ר אלה קליק, חברת סגל בתוכנית שלנו, הרצתה בכנס האגודה הבין-לאומית לחקר הקולנוע והמדיה בבוסטון ואנחנו גאים ושמחים לשתף את תקציר הרצאתה.

ד״ר דרור ינון, פרופ׳ לירן רזינסקי ופרופ׳ חזקי שוהם, שלושה חברי סגל מהתוכנית, שיתפו במחשבות שלהם בעקבות מחאות הסטודנטים בקמפוסים בארה״ב. שלושתם הסכימו כי האנטישמיות עצמה היא עניין שולי מנקודת מבטם של המוחים, וכי כאשר עולים טיעונים אנטישמיים הדבר נובע לרוב מבורות. עם זאת, שלושתם מעלים אספקטים שונים וניתוח שונה ביחס לאירועים.

בסדרת הסכתים חדשה, ד״ר אסף אוזן מבקש להבין רבדים עמוקים יותר של המציאות דרך עולמות של מוסר, טכנולוגיה ועולם התופעות. ״אם נצליח להוציא את השיח מבין כתלי האקדמיה נוכל לתרום להפיכתה של החברה ליותר ביקורתית ומודעת״. 

מאז ה- 7 באוקטובר, מתנדבת איה בירגר, דוקטורנטית במסלול פסיכואנליזה ופרשנות ופסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, בטיפול במפונים מהעוטף שנפגעו ובניצולים מהמסיבה. בשיחה כנה ואמיצה היא משתפת אותנו בתחושות האישיות שלה כמטפלת וכאדם.

אנו גאים להציג בפניכם את סדנת המחקר של פרופ׳ תמר אלאור, אשר תתקיים בסמסטר ב׳ אצלנו בתוכנית:

לקראת הכנס שאיתו נפתח את חופשת הסימסטר, ״מאה שנים של ביקורת: אסכולת פרנקפורט, מבטים עכשוויים״, שוחחנו עם ד״ר דרור ינון, מרצה וחבר סגל בתוכנית שלנו אשר יזם ואירגן את הכנס יחד עם פרופ׳ פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה.

מאז הוקם ״הפורום הישראלי לפנומנולוגיה״ הוא מצליח לייצר מפגשים מרתקים ומלאי תוכן. מיכל בוסתן, רכזת הפורום, פורסת עבורנו את חזון הפורום ומציגה סקירה מקיפה של פעילויותיו.