תרבות בנחת, גיליון 46

 

 

 

 

 

 

יום חמישי, 21/11/2024

 

קהילת פרשנות ותרבות יקרה,

תוצאות הבחירות בארה"ב מצאו אותי ממלא חוב ישן וקורא את ספרה של הסוציולוגית ארלי הוכשצ'יילד "זרים בארצם" (Strangers in their own Land) שבו ערכה מסע אתנוגרפי אל מה שהיא קוראת לו בקיצור ובפשטות "הימין", באזור מסוים בלואיזיאנה. הספר נפתח בווידוי מפוכח על כך שבשכנותה בעיר ברקלי שבקליפורניה, מקום משכנה של האוניברסיטה הידועה, היא לא מכירה אפילו רפובליקני אחד. הספר עצמו מרתק, כתוב היטב ומלא בתובנות חדשניות כדרכה של המחברת (למי שמכיר); אבל הפתיחה הזו גרמה לי לתהות האם בישראל יש היום אנשים הזקוקים למסעות אתנוגרפיים בארצות אקזוטיות כדי להכיר אנשים שמצביעים לצד השני. לתחושתי – עדיין לא; ובתוך הקיטוב הגובר והאלימות מסביב, שאבתי מזה נחמה קטנה.

אז פתחנו לפני כחודש שנת לימודים תוך כדי מלחמה, כאשר החטופים עדיין נמקים בשבי, המפונים מהצפון עדיין לא חזרו לביתם, ומדי יום אנו מתבשרים בחדשות טרגיות. ובכל זאת, לומדים, ולפני כשבועיים דווקא הייתה לנו פתיחה חזקה לעונת הקולוקוויום ולשנת הלימודים עם הרצאה של פרופ' לירן רזינסקי על "להיראות: שקיפות ונסתרות נוכח המבט האלגוריתמי". ההרצאה עסקה בשאלות שמעסיקות את כולנו והשאירה אותי חושב, וגם הראתה עד כמה הכלים התיאורטיים שלנו פוריים לחשוב באמצעותם על הסביבה הקרובה – במקרה הזה, הסביבה האלגוריתמית שמקיפה אותנו.

אותה סביבה עמדה גם במוקד המפגש הראשון השנה של הפורום הישראלי לפנומנולוגיה בראשותה של פרופ' רוני מירון: "אינטנציונליות, מוח ובינה מלאכותית יוצרת", שהתקיים ביום חמישי שעבר. היה מפגש יוצא-דופן. רוני פתחה בשאלה המסקרנת האם למכונות יכולה להיות כוונה, והמשיכה להרצאה על כוונתיות (intentionality) במשנתו של הוסרל; פרופ' ליעד מודריק, חוקרת קוגניציה מאונ' ת"א, ניסתה להגדיר באופן אמפירי את חוויית המודעות ולעמת אותה עם החשיבה הפנומנולוגית; ופרופ' אמיר לשם מהפקולטה להנדסה כאן בבר-אילן לקח אותנו למסע מרתק בשאלת האינטליגנציה של מכונות, משנות החמישים ועד היום. לא בכל יום אנו זוכים למפגש כזה בין המדעים השונים, גם אם בשיחה ניכרו הבדלים בין תפיסות שמזהות אינטליגנציה עם התכוונות אל מחוץ לעולמו של הסובייקט (רוני), מודעות חושית ותפיסתית (פרופ' מודריק) ויצירתיות (פרופ' לשם). השתכנעתי שאי אפשר להבין מהו האדם אך ורק מפרספקטיבה של מדעי האדם, שכן כדי להבין מהו אדם צריך גם לעסוק בשאלה מהו לא-אדם – שאלה שבה חקר המכונות עשוי בהחלט לסייע. היה מרתק, שונה ומעורר מחשבה. ורשמנו לפנינו את מועד המפגש הבא: 30 בינואר.

ולפני כן, ביום שלישי שעבר (12 בנובמבר), נפגשו תלמידי התמחות פסיכואנליזה ופרשנות עם חיים קפלן, פסיכולוג קליני שערך את הספר חנוך לוין: תיאטרון הנפש העירומה במבט פסיכואנליטי בהוצאת פרדס (2021). קפלן התמקד בממד הזמן ביצירותיו של חנוך לוין. ד"ר זהורית אסולין, מרכזת קולוקוויום פסיכואנליזה, מספרת שההרצאה עוררה דיאלוג פורה על היחסים שבין זמן, הוויה, קיום אנושי ומשמעות. נזכיר שכל התלמידות והתלמידים מוזמנים תמיד לקולוקוויום הזה, גם מי שלא שייכים פורמלית להתמחות פסיכואנליזה.

ואני שמח לבשר שעלה פרק נוסף בסדרת הפודקאסט שלנו "מבט אל האנושי" בהנחיית ד"ר אסף אוזן, הפעם איתי, בנושא: "ביקורת על המחשבה הביקורתית" (עיבוד של הרצאת זום שחלקכם שמעו בספטמבר של השנה שעברה). אפשר למצוא בספוטיפיי ובמקומות רגילים אחרים. אפרופו ענייני האקטואליה בהם פתחנו.

ולבשורה משמחת במיוחד: פרופ' מירב רוט, בוגרת התוכנית, זכתה בפרס מרי סיגורני, המוקדש לקידום החשיבה הפסיכואנליטית. פרופ' ענר גוברין, ראש התמחות פסיכואנליזה ופרשנות, מוסר שחבר השופטים בחן מועמדים מ-10 מדינות ברחבי העולם והכריז על מירב כאחת מארבעת הזוכים. הפרס ניתן לה, בין השאר, על ספרה "מה קורה לקורא: התבוננות פסיכואנליטית בחווית הקריאה"  המבוסס על עבודת דוקטורט שנכתבה בתוכנית. את נימוקי השופטים אפשר לקרוא כאן. כבוד!

ורועי יוסף, דוקטורנט בתוכנית, ממשיך לקצור שבחים על פעילותו התיאטרלית. בזמן שההצגה "שורה" פרי עטו ובבימויו עוד רצה בתיאטרון תמונע, נמנה רועי על מקבלי פרס רוזנבלום לאמנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב-יפו לשנת תשפ"ה. הנה פרטים. ברכות!

יובל הבר ממשיך לפרסם מאמרים בנוגע לזיקות בין בינה מלאכותית לעולם הטיפולי (זו הפכה להיות כמעט פינה קבועה בניוזלטר). והפעם, מאמר תאורטי נוסף (עם קולגות) בכותרת “Transforming Perceptions: Exploring the Multifaceted Potential of Generative AI for People with Cognitive Disabilities”. המאמר בוחן מזווית ביקורתית סכנות והזדמנויות של שימוש בבינה מלאכותית עם אנשים המתמודדים עם לקויות קוגניטיביות. אפשר למצוא פרה-פרינט של המאמר כאן.

ועם הפנים קדימה: מפגש הקולוקוויום הקרוב יארח את ד״ר אורנה קרן-כרמל מהאוניברסיטה העברית שתדבר על "אמון, תחרותיות והפרדוקס של בילבי: סוד ההצלחה של המודל הנורדי" – ביום שלישי, 26 בנובמבר, בשעה 14:00, במקום הרגיל – אולם מס' 1 בבניין 1002. בנוסף, ד"ר דרור ינון מזמין לסדרת הרצאות על קאנט שהוא מארגן במכון ון-ליר בירושלים יחד עם פרופ' פיני איפרגן, והנה קישור לתוכנית, יחד עם סדנה על אנתרופולוגיה פילוסופית שתתקיים באותו המקום ביום חמישי הבא, 28 בנובמבר, שאת תוכניתה אפשר למצוא כאן.

כמה עניינים מינהליים (החלק החשוב באמת בניוזלטר, יש שיאמרו):

• מסיבות מינהליות, האוניברסיטה מבקשת מכל תלמידי המחקר ליצור פרופיל ORCID – זה מעין מס' זהות אקדמי שמזהה אתכם ומונע למשל כפילויות עם מחברי מחקרים עם שמות דומים וכד'. זה חשוב במיוחד לכותבי מאמרים, אבל גם לכותבי תזה ודוקטורט מונוגרפיים רגילים. הנה הלינק. והנה הסברים נוספים באתר מערך הספריות.
• מדי פעם אני חופר כאן על חשיבות הנסיעה לכנסים בחו"ל ועל כמה זה מוסיף לחוויה האקדמית. במיוחד בימים אלו, נהוג להוסיף את המילים "במיוחד בימים אלו". אז הוספתי. כדי לעודד זאת, הנציבות למגדר ומגוון עבור מציעה השתתפות כספית בכנסים בחו"ל לתלמידות תואר שני ושלישי שמציגות את מחקרן. אפשר להגיש בקשה כאן לכנסים שיתקיימו בין ספטמבר 2024 ומרץ 2025. גם התוכנית תשמח לסייע, לכל המינים והמגדרים.
• נסיים בחדשה מרנינה וחשובה: בשעה טובה מצאנו מתאמת משרדית חדשה במקומה של רוני. מאיה שחורי-יעיש תשב במשרד יחד עם יעל ותסייע לה (ובהקשר הזה, יעל מבקשת שכאשר אתם שולחים אימייל לתוכנית, תציינו ת"ז ומספר הקורס שהפנייה בנוגע אליו – זה יקל מאד על עומס העבודה שלה ויזרז את הטיפול בפנייה). מאיה, סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה, מקסימה ממש וכבר התחלנו להרגיש את העזרה שלה.

קיצר, קורים גם דברים טובים בעולמנו הקטן. ובינתיים ניאחז בזה.

היו בטוב,

חזקי