תרבות בנחת גיליון 51

קהילת פרשנות ותרבות יקרה,

לאחרונה אני מוצא עצמי מהרהר לא מעט על ההבדל שבין תפיסותיהם הפוליטיות של חנה ארנדט וקרל שמיט. האחרון תפס את הפוליטיקה כמרחב של הכרעה שמייצרת הבחנה בין יריב לידיד בתוך המרחב הפוליטי. ואילו ארנדט תפסה את הפוליטיקה כמרחב שבו אנשים שונים (מאד) אלו מאלו צריכים לא רק להסתדר יחד ולחיות עם השוני, אלא גם לנהל דיון על המרחב המשותף שחורג, ולו במעט, מהאינטרס הפרטי. נדמה לי שלאחרונה התפיסה ההכרעתנית של שמיט הולכת וצוברת פופולריות, כאשר יותר ויותר גורמים במרחב הפוליטי מבקשים "להכריע" במחלוקות ולהציב עובדות "אחת ולתמיד" ביחס ליריב הפוליטי הפנימי תוך ניצול יתרון כוח רגעי. כמובן שהיריב הפוליטי לא באמת מוכרע אחת ולתמיד אלא ממשיך להיות שם, אבל דיון בנוגע למרחב המשותף כמעט ולא מתקיים. זה רק אספקט אחד מהתורה העשירה והרלוונטית של ארנדט, שקצת חבל שאינה זוכה לקצת יותר תשומת לב.

משהו לחשוב עליו בעקבות יום העצמאות החמוץ שעבר על מדינת ישראל.

נתחיל בעניין הקשור לפתיחה. אחרי פסח אירחנו בקולוקוויום את פרופ' אורית רוזין מאוניברסיטת ת"א שדיברה על מחקרה שעסק בהיסטורית הרגשית של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, וזאת בעקבות ספרה החדש שעוסק בתפקיד הרגשות בקונפליקט הישראלי-ערבי בשנות החמישים והשישים. לפני זמן מה דיברתי על הספר הזה כאן. המחברת עצמה דיברה עליו בפודקאסט שד"ר דרור ינון ממליץ עליו בחום.

עוד דבר שהספקנו לעשות אחרי הפסח הוא חלוקת מילגות למצטיינות ולמצטיינים שביניכם. שימו לב: השארנו בצד סכום נאה שמיועד לפרסים על פרסום מאמרים בכתבי עת שפיטים. אם פרסמתם מאמר שפיט, הירשמו כאן. ברכות חמות לזוכות ולזוכים במילגת ההצטיינות.

ד"ר זהורית אסולין השיקה סדרת הסכתים חדשה בכותרת "פסיכואנליזה", העוסקת בממשקים בין הפסיכואנליזה לתחומי דעת נוספים, במסגרת קהילת מחקר ותיאוריה פסיכואנליטיים. בפרק הראשון היא משוחחת עם ד"ר גיא פרל על פסיכולוגיית המעמקים של האדם הקדמון, על ציורי המערות, ומה שנוכל ללמוד מהם על ימינו. האזינו כאן. זהורית גם מתוכננת להרצות במפגש הבא של קולוקוויום פסיכואנליזה, ב-10 ביוני, על "סמיוטיקה כמפתח תרגום הנפש". וזה המקום להודות לזהורית על פעלתנותה בהקמת הקהילה – אציין שכנס חגיגי להשקת הקהילה יתקיים ביום שישי, 17 באוקטובר. יש עוד זמן עד אז, אבל כדאי לנעוץ ביומנים.

וברכות לד"ר בשמת קליין, בתר-דוקטורנטית בתוכנית, שפרסמה בכתב העת בינינו מאמר בכותרת הלא-פשוטה "קירות נופלים ובתים בנויים על חול – דימויי בית אחרי השבעה באוקטובר". הנה כאן.

ועם הפנים קדימה:

- מחר, 9 במאי, האוניברסיטה מקיימת יום פתוח וגם אנחנו נהיה שם - יעל ואני, וגם פרופ' לירן רזינסקי יהיה ויציג את ההתמחות החדשה. הפנו חברות וחברים עם עניין פוטנציאלי בתוכנית לשוחח איתנו! ההרשמה לתואר השני וגם השלישי עדיין פתוחה (ההרשמה לתואר השלישי תיסגר בקרוב, כנראה).

[אגב: 9 במאי מוגדר רשמית בישראל כיום הניצחון על הנאצים. ואפרופו ההרצאה של ורד ויניצקי-סרוסי באחד ממפגשי הקולוקוויום הקודמים על הזיכרון הקולקטיבי: מי רוצה לנחש מדוע בישראל מציינים את היום הזה ב-9 במאי ולא ב-8 במאי כמו בכל ארצות המערב?].

ב-20 במאי יתקיים המפגש הבא בסדרת הקולוקוויום הכללית. ד"ר הדס אהרון (אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ארה"ב) תרצה על "פופוליזם ועיוותי הדמוקרטיה העכשווית".

מלבד זה, אנו מתחילים להשקיף מרחוק על אירועי סיום השנה. אז שמרו את התאריכים הבאים:

• טקס חלוקת התואר השני יתקיים ביום ראשון, ה-15 ביוני.
• המסיבה המסורתית לסיום שנת הלימודים בתוכנית תתקיים ביום שלישי, 1 ביולי, בשעה 18:00. עדיין לא נסגרנו על התוכנית האמנותית, ונשמח להצעות!
• הטקס האוניברסיטאי לחלוקת תארי ד"ר יתקיים ביום חמישי, 3 ביולי, בשעה 20:00. לפניו יתקיים טקס ההוקרה המחלקתי (אני מתלבט אם כבר אפשר לקרוא לו "מסורתי") למסיימות ומסיימי הדוקטורט שלנו שיכלול הרצאות טד שלהם.

בנוסף אעדכן כי ב-21 במאי תבקר כאן ועדת הערכת האיכות החיצונית ותיפגש עם הסגל ועם נציגוּת נבחרת של הסטודנטיות והסטודנטים. תודה לכל מי שהתנדבו להיפגש עם הוועדה וסליחה שלא היה לנו מקום לכולם! אני סקרן לראות אם הוועדה תעלה רעיונות מעניינים לשיפור התוכנית.

וכעת להודעה שגרתית שיוצאת פעמיים בשנה. הנציבות למגוון ולמגדר מציעה סיוע במימון נסיעות לכנסים שייערכו בחו"ל בין החודשים אפריל וספטמבר 2025, ולמי שטרם הגישו את הדוקטורט לשיפוט. הפרטים כאן.

היו בטוב,

חזקי