פרופ' חזקי שוהם

ספרים:

1.      מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב (1936-1908) ובנייתה של אומה חדשה, רמת גן ושדה-בוקר: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת בן-גוריון, 2013.

Carnival in Tel-Aviv: Purim and the Celebration of Urban Zionism (Academic Studies Press, April 2014).

2.      נעשה לנו חג: חגים ותרבות אזרחית בישראל, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014 (נייר עמדה).

Israel Celebrates: Jewish Holidays and Civic Culture in Israel (Boston & Leiden: Brill, 2017).

 

מאמרים אקדמיים בעברית:

8)   "מהעלייה השלישית לעלייה השנייה ובחזרה: היווצרות החלוקה לתקופות לפי העליות הממוספרות", ציון עז, ב (תשע"ב): 222-189.

9)   " "נו... עשינו קצת מסורת": מסורת מומצאת ובעיית העבר בתרבות העברית", ראשית 1 (תשס"ט): 324-305. קישור

10) " "קום וברח מן העיר": אידאולוגיה ציונית אחרת ב"זאת היא הארץ", זמנים 106 (תשס"ט): 105-94.

11) [עם יאיר ליפשיץ ונעמה דינור] "מנזר ליצר: תפקודו התרבותי של שיער הנזיר בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כ"ד-כ"ה (2008): 68-33.

12) "איך נראה יהודי? קריאה מחודשת במחזה "הגטו החדש" ", בתוך הרצל אז והיום: יהודי ישן – אדם חדש? בעריכת אבי שגיא וידידיה צ' שטרן (ירושלים: כתר ומכון שלום הרטמן, 2008), עמ' 323-285.

 

Journal Articles

1) “The Israel BBQ as National Ritual: Performing Unofficial Nationalism, or Finding Meaning in Triviality,” forthcoming in American Journal of Cultural Sociology, (link). 

2) “’Small Sales Agents (of Nationalism) Inside the House’: Childhood, Consumer Culture, and Nationalism in Interwar Palestine’s Yishuv,” Journal of the History of Childhood and Youth 12, 1 (2019): 88-112.

3) “The Conceptual and Anthropological History of Bat Mitzvah: Two lexical paths and Two Jewish identities,” Contributions to the History of Concepts 13, 2 (2018): 100-122.

4) “Bar and Bat Mitzvah in the Yishuv and Early Israel: From Rites of Initiation to Rites of Temporality,” AJS Review 42:1 (April 2018): 133–157.

5) [With Nissim Leon] “Traditionalized Religion in the Modern World: Belonging without Commitment”, Culture and Religion 19, 2 (2018): 235-252.

6) “’A Birthday Party, Only a Little Bigger’: A Historical Anthropology of the Israeli Bat Mitzvah,” Jewish Culture and History 16, 3 (2016): 275-292. 

7) “’He Had a Ceremony—I Had a Party’: Boys’ Initiation Rites and Girls’ Birthday Parties in Israeli Culture,” Modern Judaism 36, 3 (2016): 1-22.

8)  “‘You Can’t Pick Your Family’: Celebrating Israeli Familism around the Seder Table,” Journal of Family History 39, 3 (2014): 239-260.

9) “Yom-Kippur and Jewish Public Culture in Israel,” Journal of Israeli History 32, 2 (2013): 175-196.

10) “’Buy Local’ or ‘Buy Jewish’? Separatist Consumption in Interwar Palestine,” International Journal of Middle East Studies 45, 3 (2013): 469-489.

11) “From ‘Great History’ to ‘Small History’: The Genesis of the Zionist Periodization,” Israel Studies 18, 1 (2013): 31–55.

12) “Rethinking Tradition: From Ontological Reality to Assigned Temporal Meaning,” European Journal of Sociology 52, 2 (2011): 313-340.

13) “Of Other Cinematic Spaces: Urban Zionism in Early Hebrew Cinema,” Israel Studies Review 26, 2 (2011): 109-131.

14) “‘A huge national assemblage’: Tel Aviv as a pilgrimage site in Purim celebrations (1920–1935),” Journal of Israeli History 28, 1 (2009): 1-20.

 

Book Chapters

1) “The Jewish Consumer Culture of British Mandate Palestine,” Jewish Consumer Cultures in 19th and 20th Century Europe and America, Eds. Paul Lerner, Anne Schenderlein, and Uwe Spiekermann, New York: Palgrave Macmillan, forthcoming.

2) “The Other in Zionist ‘Buy National’ Campaigns in Interwar Palestine,” Boycotts: Past and Present, Ed. David Feldman, London: Palgrave, 2019, pp. 73-95.

3) “Tel-Aviv’s Foundation Myth: A Constructive Perspective,” Tel-Aviv, the First Century: Visions, Designs, Actualities, Eds. Maoz Azaryahu and S. Ilan Troen, Bloomington: Indiana University Press, 2012, pp. 34-59.

 

מאמרים נוספים:

13) "העיר העברית הראשונה או העיר היהודית הראשונה?", פנים 45 (2009): 36-29. קישור

14) "אסתר המלכה העבריה", סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 22 (פברואר 2012): 9-3.

 

מאמרי ביקורת אקדמיים:

1)   על גדעון עפרת, השיבה אל השטטל: היהדות כדימוי באמנות הישראלית (ירושלים, מכון ביאליק, 2010). דברים אחדים 14, 30.6.2011. קישור

2)   על יעקב ידגר, המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון (ירושלים: כתר, 2011). המרחב הציבורי 7 (2013): 208-204. קישור

3)   על מיכל סדן, הרועה העברי: גלגולם של דימוי וסמל מספרות ההשכלה לתרבות העברית החדשה בארץ-ישראל (ירושלים: יד בן-צבי, 2011). עתיד להתפרסם בקתדרה. 

4)   On Anat Helman, Young Tel Aviv: A Tale of Two Cities (Trans. Haim Watzman, Hanover and London: Brandeis University Press/University Press of New England, 2010). Forthcoming in AJS Review 37, 2 (Fall 2013).

 

מאמרי ביקורת בעיתונות:

1) "מסורת עכשיו", על יעקב ידגר, מעבר לחילון: מסורתיות וביקורת החילוניות בישראל (ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012). מעריב/מקור ראשון, 10.5.2013. קישור

2) "גם הנוסטלגיה כבר לא מה שהיתה", על שולמית לפיד, ואולי לא היו (תל אביב: כתר, 2011), סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 18 (נובמבר 2011): 62-60.

3) "אינדיבידואלית, הדוניסטית, קפיטליסטית, ליברלית", על ענת הלמן, אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט (חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2007). הארץ 15.4.2008. קישור

4) "מתי ואיך הומצא העם הישראלי?" על שלמה זנד, מתי ואיך הומצא העם היהודי? (תל אביב: רסלינג, 2008), מקור ראשון 17.4.2008.

מושג התרבות ותיאוריות של תרבות: היבטים מתודולוגיים

המילה "תרבות" הפכה במערב המודרני למעין מילת קסם, המאפשרת בעת ובעונה אחת להסביר או לטשטש את עולמן הרעיוני ומציאות חייהן של מערכות מושגיות או חברות אנושיות. כחלק מתהליך זה, גם התחום האקדמי המכונה "חקר התרבות" קיבל בעשורים האחרונים תנופה חדשה, והפך לנקודת מפגש בינתחומית ייחודית בין מדעי הרוח והחברה.
מטרת הקורס היא להיוודע לגישות הקלאסיות והעכשוויות העיקריות בתחום זה, מתוך דגש מתודולוגי, כלומר התמקדות בפיתוח כלים מחקריים ובהבנת השימושים השונים והסותרים במושג, בניסיון להתגבר על אי-הבהירות השוררת בתחום, מבלי לאבד מהרלוונטיות האקטואלית שלו ומהחדות הפוטנציאלית של כלי הניתוח.
הקורס ייפתח בהצגת הרקע לצמיחת מושג התרבות וחשיבותו החברתית והקיומית במערב המודרני, וכן באפשרויות השונות להבנת מושג זה: תרבות 'גבוהה' ו'נמוכה', 'קולטורה', ו'ציביליזציה', תרבות חומרית וטכנולוגיה, מערכות רעיוניות מורכבות או קטגוריות בסיסיות להבנת העולם, וכיו"ב – המכתיבות מתודות שונות לעיסוק במושג. בהמשך נעמוד על הקשר בין ההגדרות השונות לבין צורות הטיפול השונות במגוון נושאי מחקר וסוגיות תיאורטיות המעסיקות את החוקרים בתחום, כגון: מה נחשב הסבר תרבותי ראוי? פרשנות, סיבתיות, מבניות ועוד; מעמדו של הסובייקט החוקר – גישות "פנימיות" לעומת "חיצוניות", ו"המפנה הרפלקסיבי"; תקפותן של אנלוגיות לתחומי מחקר אחרים – "תרבות כטקסט", תרבות לעומת פרקטיקות ומוסדות חברתיים ועוד; בין מתודולוגיה לאידיאולוגיה – מקום התרבות ומחקרה ביחס למשטרי ידע, לפיקוח חברתי, לזירות ציבוריות ולזהויות קולקטיביות; ניתוח תרבותי במחקר השוואתי ו/או היסטורי; ועוד. הקורס יתמקד בקלאסיקות הסוציולוגיות-אנתרופולוגיות, תוך הרחבת-מה של היריעה לדיסציפלינות משיקות ולהקשרים היסטוריים ופילוסופיים של עליית מושג התרבות וחקר התרבות.

תיאוריה של התרבות, היסטוריה תרבותית, סוציולוגיה תרבותית, לימודי ישראל.