פרופ' חזקי שוהם
קורות חיים
פרופ' חזקי שוהם הוא ראש התוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, בה הוא מלמד מאז שנת 2014. הוא למד לתואר שני ושלישי במסלול המשולב בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות וסיים בשנת 2006. בין השנים 2010-2008 שהה באוניברסיטת ייל במסגרת פוסט דוקטורט בתוכנית ללימודים יהודיים וכן במרכז לסוציולוגיה תרבותית שם. בשנת 2017 שימש כמרצה אורח באוניברסיטת ניו-יורק (NYU) כאשר שהה שם בשבתון בסמסטר הסתיו. יחד עם קולגות מהמחלקה לסוציולוגיה - פרופ' אילנה סילבר, פרופ' דני קפלן ופרופ' אורי שוורץ - הוא יסד את המרכז לסוציולוגיה תרבותית, המסונף למרכז המקביל באוניברסיטת ייל – שמטרתו לחקור את התרבות והחברה באוריינטציה תיאורטית ובאמצעות חשיבה מושגית מעמיקה. במקביל הוא משרת גם כעמית מחקר במרכז ללימודים יהודים מתקדמים במכון שלום הרטמן בירושלים.
פרופ' שוהם עוסק במחקר בין-תחומי המשלב היסטוריה, תיאוריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומתעניין בעיקר באופן שבו תהליכים תרבותיים וחברתיים מתרחשים מלמטה ללא הכוונה של ממסדים חברתיים ופוליטיים, בדגש על עבודה מוכוונת-תיאוריה. שני ספריו: "מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב ובנייתה של אומה חדשה" בהוצאת אוניברסיטאות בר אילן ובן-גוריון (2013), וכן Israel Celebrates: Festivals and Civic Culture in Israel (Brill, 2017) – עסקו במשמעויות שהציבור הישראלי הרחב מוצא בחגים ובטקסי החיים היהודיים, תוך התמקדות בממשקים שבין דת, לאומיות ותרבות הצריכה. ספרו למה בר ובת מצווה? חניכה, מגדר וראווה בתרבויות יהודיות זכה בפרס גולדברג והתפרסם השנה (2023) בהוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה. פרסומים אחרים עסקו, נוסף על נושאים אלו, בהיסטוריה של ילדוּת, משפחה ורגשות, ובתיאוריה של זמן, מרחב, תרבות ודת.
מחקר
- תיאוריה של תרבות.
- היסטוריה אנתרופולוגית.
- חברה ותרבות בציונות, בישוב ובישראל.
קורסים
היום שאחרי הדוקטורט (271239-01): סדנה משותפת לתלמידי/ות דוקטורט בשלב מתקדם, יחד עם ד"ר גילי הרטל מהתוכנית ללימודי מגדר (קורס שנתי).
האם יש תרבות מודרנית? (271471-01): סמינר וקורס מתקדם (שנתי).
תיאוריות של תרבות: היבטים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים (27131-01): קורס חובה (מרוכז בסמסטר ב').
סדנת דוקטורנטים (27130-01): סדנה (סמסטר ב').
פירסומים
אמצעי התקשורת
דוקטורטים שאושרו (ושנת סיום):
ציפי בן עמי: "פרויד: מושג הפתולוגיה בעידן הנאורות". בהנחיה משותפת עם פרופ' עמוס מוריס-רייך ופרופ' משה צוקרמן (אוניברסיטת תל-אביב; 2020).
אילת מורגנשטרן: הרצון לרזון: מחשבות על הרכיב הסגפני בתרבות הצריכה. בהנחיה משותפת עם ד"ר דרור ינון (2021).
אסף סעדון: קונפליקט התקינות הפוליטית: המרה של פרקטיקה גלובלית להון תרבותי מקומי (2022).
אושרי בר-גיל: העצמי של גוגל – תפיסת העצמי בעקבות מהפיכת המידע (2022).
דוקטורטים בתהליך:
מיכל הירשברג: התבהלה מביטויי מיניות של ילדים: עיון היסטורי-תרבותי בשיח המיניות הילדית באנגליה בעידן הבתר-תעשייתי.
עדי יודקובסקי: "בית העם" השוודי מבעד לעדשת המצלמה. הקולנוע של אינגמר ברגמן והאידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית (הנחיה משותפת עם ד"ר דרור ינון).
נוי מידן: האופנה ההתייחסותית: פסיכואנליזה בלא-גובה.
יאיר ברלין: אקלים רגשי וטקסטואליות ב'חברת הלומדים' החרדית.
רותם אלבז: עירום בתרבות הישראלית: משמעויות מיניות וא-מיניות.
אסנת חבושה: 'מגג הוואן ועד ימות המשיח': ביצוע תרבותי של שמחה ע"י קבוצת הנ-נחים במרחב הציבורי (הנחייה משותפת עם פרופ' צבי מרק, אוניברסיטת בר אילן).
שירה ברנשטיין: השפעת האינטראקציה עם פרטים אוטיסטים על הסובייקטיביות של פרטים לא-אוטיסטים (הנחייה משותפת עם ד"ר מיכל סופר, אוניברסיטת חיפה).
מיכל רויטמן: "תפילה, ניגון ועבודת הלב": באיזה אופן משפיעה הרוחניות החדשה על התפילה בחברה הציונית-דתית בישראל?
נמרוד בליך: ההיסטוריה של משטרי הרגש ושל החירות הרגשית בְּקיבוץ (הנחייה משותפת עם ד"ר אלון גן, סמינר הקיבוצים).
רונית שאולי-ברנאי: ברית המילה כריטואל חילוני מודרני בתרבות הישראלית.
יעל איתי-פק: אהבה, זוגיות ומיניות בקרב הבורגנות העירונית בתקופת המנדט.
עבודת תזה לתואר שני בתהליך:
תומר סעד: צבע עור והשתכנזות כפרפורמנס של ניהול רושם בראי הדרמה הקומית בישראל בת-זמננו.
תאריך עדכון אחרון : 08/11/2023
