ד"ר אסף סעדון
היסטוריה של תקינות פוליטית
היסטוריה מושגית של מונחים חברתיים בישראל
שיח ציבורי ושינויי משמעות של מילים וביטויים
ביטויים פוגעניים, קללות וגידופים בתרבות הישראלית
דה-הומניזציה בשיח הציבורי הישראלי
האזינו לפודקאסט:
קורות חיים
ד״ר אסף סעדון הוא חוקר שפה וסופר. במחקריו, בוחן ד״ר סעדון את הקשרים שבין העברית המודרנית לתרבות הישראלית מתוך זווית בין-תחומית המשלבת בלשנות חברתית, היסטוריה מושגית, לימודי תרבות ולימודי פרפורמנס. מושאי מחקרו הם בעיקר ביטויים פוגעניים, גידופים וקללות, והשיח שנרקם סביבם לאורך תקופות היסטוריות שונות. עבודת הדוקטורט שלו, "קונפליקט התקינות הפוליטית: המרה של פרקטיקה גלובלית להון תרבותי מקומי", נכתבה בהנחייתו של פרופ' חזקי שוהם בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2023-2013 שימש כמרצה במחלקה לתרבות – יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר. ספרו "פעם היה לי לב" (2016) יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים, וסיפורים קצרים פרי עטו פורסמו באנתולוגיות וכתבי עת ספרותיים. ד״ר סעדון הוא בעל הטור "מלים רעות" במדור תרבות וספרות בעיתון הארץ.
מחקר
עבודת הדוקטורט:
הביטוי "תקינות פוליטית" נוכח בתרבות הישראלית מאז סוף שנות ה-80, אך בעשור האחרון הפך למוקד מחלוקת ציבורית. המחקר עוסק בחוקיות הקונפליקט שמייצרת תקינות פוליטית בשיח הישראלי, תוך ניתוח הדינמיקה בין דוברים המשתמשים בביטויים פוגעניים לבין המגנים אותם. באמצעות היסטוריה מושגית וניתוח פרפורמטיבי, המחקר בוחן כיצד ביטויים כמו "הומו", "אוטיסט" ו"כושי" עברו שינוי שיחני, ומהם התנאים שאפשרו את הגדרתם מחדש. ניתוח זה מציע מסגרת להבנת השפעות תקינות פוליטית על זהויות, נרטיבים ושיח תרבותי בישראל.
ד״ר סעדון על המחקר הנוכחי שהוא מבצע:
כיום אני עוסק בשלושה מחקרים הבוחנים היבטים שונים של שיח, זהות וחוסן חברתי. מחקר אחד עוסק בתפיסת חרדות חדירה בשיח הציבורי הישראלי, תוך בחינת הפחדים הקשורים לערעור גבולות תרבותיים, לאומיים וגופניים. במסגרת זו, אני בוחן את ההבדלים הסמנטיים והתרבותיים בין המונחים "לזיין" ו-fuck, וכיצד הם משקפים תפיסות שונות של כוח ושליטה בקרב דוברי עברית לעומת דוברי אנגלית. מחקר נוסף עוסק במושג חוסן (Resilience) ובאופן שבו הוא מתפקד בשיח הפוליטי והחברתי בישראל. באופן פרדוקסלי, ככל שהמושג "חוסן" נוכח יותר בשיח הציבורי, כך ניתן לזהות את ההיעדר שלו בפועל – ריבוי העיסוק בו מעיד על תחושת משבר וערעור חברתי. המחקר השלישי בוחן את ההיסטוריה המושגית של המונח "מזרחים", ומתחקה אחר גלגוליו בשיח הציבורי והתקשורתי מהמאות ה-19 וה-20 ועד היום. יחד, מחקרים אלה מבקשים להעמיק את ההבנה של שיח הזהות והכוח בישראל, תוך שילוב מתודולוגיות מהיסטוריה מושגית, ניתוח שיח וחקר תרבות.
פירסומים
Saadon A (forthcoming). The discursive role of the label ‘PC’: Analyzing changes in discriminatory language with the condemnation model. Discourse & Society, Vol. 36, Issue 5. https://doi.org/10.1177/09579265241271489
Saadon A (2024). (Human) Animals. Israel Studies in Language and Society, Vol. 19, pp 122-127. [Hebrew].
Saadon A (2017). Ben Zona as the Israeli equivalent of motherfucker. Israel Studies in Language and Society, Vol. 10, Issue 2, pp. 72-86. [Hebrew]
אמצעי התקשורת
למה ומתי אנחנו נדרשים לתקינות פוליטית? | הרצאה
״אני חושב שאני אוטיסט״: בעיית הדרמטיזציה בשיח התקינות הפוליטית | הרצאה
״גידופים, קללות ותקינות פוליטית״ - ראיון מצולם עם ד״ר אסף סעדון
״הם חיות אדם״ | טקסט מאת ד״ר סעדון שפורסם ב״בחבאת האדם״
נוסף על המחקר האקדמי, אסף הוא גם סופר. מוזמנים לקרוא על ספרו:
פעם היה לי לב
מתוך גב הספר: זה לא ספר נחמד. הוא לא ידבר לכל אחד. הוא גם לא מקסים ולא שובה לב. זהו סיפור שחורג מגבולות הטעם הטוב, חתרני ומקורי וחולני ובלתי־צפוי, על אודות שלומי אחד, שמנסה ומשתדל ושואף להשיג את מה שנדמה שכולם סביבו משיגים בקלי קלות: תארים אקדמיים, זיונים, נשים אוהבות ועתיד מבטיח.
פעם היה לי לב הוא גרוטסקה פרועה - מצחיקה ומטרידה כאחת - שמשתמשת ביעילות בכוחה של היצירה הסיפורית הרדיקלית לברוא מתוכה אינספור עולמות מקבילים לזה שחשבנו שאנו מכירים, ובכוחה של חוויית הקריאה לברוא מחשבות חדשות כדי לירות חצים ביקורתיים ברעות חולות בחברה מנוכרת ומניפולטיבית, אשר מדברת אולי באלף ואחד קולות, אך רק בשפה אחת של כוח.
תאריך עדכון אחרון : 07/04/2025
