תרבות בנחת, גיליון 40

קהילת פרשנות ותרבות יקרה,

ב-16 ליוני התקיים טקס חלוקת תואר שני של היחידה ללימודים בין-תחומיים (שהיא, אני מזכיר, בעצם הפקולטה שלנו). הטקס התקיים ערב חג הקורבן (عيد الأضحى) ואני מבקש לצטט לכם קטע מדבריה של חברתי, פרופ' רונית עיר-שי, ראש התוכנית למגדר, שבירכה בטקס בשם הסגל האקדמי:

אני מבקשת לברך את הסטודנטיות והסטודנטים המוסלמים והדרוזים החוגגים החל מהערב את חג הקורבן. חג הקורבן מסמל את האמירה האלוהית העקרונית – לא עוקדים בני אדם. הבן הנעקד נפדה בשה. ובמילים אחרות, לא עוקדים את התובנות המוסריות על מזבח דבר האל.

עִיד אל־אַדְחַא נחגג השנה בנסיבות טרגיות ושפיכות דמים מתמשכת.  הקורבן חזר להיות האדם, אותו האל דווקא ציווה שלא להקריב.

אני מאחלת לכם ולכולנו שהחג הזה יביא בכנפיו בשורה של שלום, אהבה ובשורות טובות.

 

ואין לי מה להוסיף.

אז ברכות למקבלי התואר: אפרודית שחאדה ספניולי ונמרוד מישורי (שממשיך לתואר שלישי). יש סיבות להאמין שבהדרגה, מספר מקבלי התואר השני יילך ויגדל אצלנו בשנים הקרובות.

לאחרונה אירחנו שתי הרצאות מעניינות. קולוקוויום פסיכואנליזה אירח בשבוע שעבר את ד"ר רקפת אפרת לבקוביץ' הולצר ממכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו, שנתנה הרצאה בכותרת המסקרנת: ״'אין קץ לאין שובך': כששלילה הופכת לתהומית". ואילו השבוע אירח הקולוקוויום הכללי את פרופ' יאיר לורברבוים מהפקולטה למשפטים, שדיבר על ״עלייתה של דתיות הלכתית של מסתורין והשגבה״. לצערי לא הצלחתי להיות נוכח בשתי ההרצאות, אבל שמעתי שהיה מצוין.

כבר בירכתי כאן בעבר את יובל הבר על פרסום מאמר אקדמי, אבל למה שלא נעשה את זה שוב? יובל פרסם מאמר נוסף – והפעם ככותב ראשון (כן, הדקויות האלו משנות לפעמים. בעיקר כשמדובר בקבוצה גדולה – זה פחות חשוב כשמדובר בשני מחברים. אפשר לשאול אותי על זה בע"פ). הנה הקישור למאמר. אגב, שימו לב לדירוג הגבוה של כתב העת באתר Scimago (מוזמנים להיכנס לאתר ולהקליד את שם כתב העת). ואם תהיתם מה זה אומר – ובכן, זה אומר שכתב העת מבצע הליכי שיפוט מחמירים ודוחה מאמרים רבים. כל הכבוד ליובל!

נזכיר למי שפספסו: היום התבשרנו שביה"ס ללימודים מתקדמים נותן הארכה למועד הגשת המועמדות למילגת הנשיא – ל-14 ביולי. למי כדאי להגיש? למי שמתכנן/ת לוותר על עבודה כדי לעסוק בדוקטורט. חשוב להדגיש שאת המילגה לא אנחנו מחלקים – אבל אפשר בהחלט לבקש מאיתנו מכתבי המלצה.

ובמקביל פרסמנו שני מכרזים לפוסט-דוקטורט בתוכנית. מכרז אחד מציע פוסטדוק עם מילגה צנועה והוא תחרותי ופתוח החוצה לכל מי שסיים דוקטורט בכל מוסד אקדמי בארץ ובעולם בשנים האחרונות. המכרז השני מציע פוסטדוק ללא מילגה ומיועד לסייע לבוגרי התוכנית שלא בהכרח חושבים על קריירה אקדמית אבל רוצים להמשיך ולפרסם מחקרים מהדוקטורט וגם להתקדם אל מעבר לו. אפשר כמובן להתחרות בשני המכרזים גם יחד, אבל קחו בחשבון שעל המכרז הראשון צפויה הסתערות מבחוץ, כי יש הרבה מסיימי דוקטורט שרוצים לעשות קריירה אקדמית ומחפשים סיוע.

ומלבד זה, התוכנית ממשיכה לגייס תלמידות ותלמידים חדשים לשנה הבאה. יש עדיין מקומות ספורים בתואר השלישי, ויותר מקומות בתואר השני – ואפשר להציע לחברות ומכרים לפנות לרכזת הקבלה שלנו, ד"ר (!) יעל משעני-אובל בכתובת האימייל של רכזת הרשמה לתוכנית: admissions.culture@biu.ac.il. בתוך זה, גם ההתמחות החדשה במחשבה ביקורתית וטכנולוגיות עכשוויות ממשיכה להתארגן במלוא המרץ, ואפשר לשתף עם קולגות וחברות/ים את המידע שמופיע כאן. ובינתיים, כדי לסייע לכם להיערך, גם מערכת השעות של השנה הבאה עלתה לאתר.

ועם הפנים קדימה, נודיע על שני אירועים לסיום השנה:

ביום שלישי, 9 ביולי, נחגוג את מסיימי הדוקטורט שלנו בשני הטקסים: המחלקתי והאוניברסיטאי. הטקס המחלקתי (מסורת שהתחלנו בשנה שעברה) יתקיים בבניין 901 (מוח), אולם 101, החל מהשעה 16:00 ועד 18:30 בערך. בטקס יתנו מסיימות ומסיימי הדוקטורט הרצאות טד קצרות על הדוקטורט שלהם – וזו הזדמנות טובה עבור כולנו לבוא ולשמוע על מה עמלו בשנים האחרונות, להתרשם מהמגוון ומהמקוריות שלהם, לתמוך ולפרגן – וגם להיווכח שהדבר אפשרי. לאחר מכן יתקיים הטקס האוניברסיטאי בפארק דהאן, עם הגלימות והכובעים המרובעים, ונוכל לרגע לדמיין שאנחנו במקום אחר. גם זה נותן משהו.

אז ברכות לקבוצת המסיימים והמסיימות של השנה – 16 במספר! יש כמה מהם שעוד לא יצא לי לברך באופן ספציפי בניוזלטר. אז ברכות למי שתואר הדוקטור שלהם אושר ממש לאחרונה:

• דני ביינסָאי אדמסו, שסיים בהנחיית פרופ' לירן רזינסקי, בנושא: "'שחוֹרוּת' בישראל: יהודי אתיופיה ותפיסת "השָׁחוֹר" בהיסטוריה" בהיסטוריוגרפיה ובתרבות הציונית 2019-1855".
• אורן אמסילי, שסיים בהנחיית פרופ' משה הלוי ספירו ופרופ' צבי מרק (שניהם מכאן, מבר-אילן), בנושא: "הסימול ושברו במעשיות רבי נחמן מברסלב: דה-סימול חיובי כמחולל תהליכי התמרה נפשיים".
• תמוז אפללו, שסיימה בהנחיית פרופ' ענר גוברין ופרופ' יוחאי עתריה (מכללת תל-חי) בנושא: "סדקים בקינון הבית".
• עדי יודקובסקי, שסיימה בהנחיית ד"ר דרור ינון יחד איתי, בנושא: "'בית העם' השוודי מבעד לעדשת המצלמה: הקולנוע של ברגמן והאידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית".
• יעל משעני-אובל, שסיימה בהנחיית ד"ר דורית למברגר, בנושא "כינון משמעות בחיים – בשפה: חקירה בלשנית־פילוסופית של פעולת מנגנוני השפה בכינון משמעות חיים סובייקטיבית בשפת היומיום".
• שמעון נסים, שסיים בהנחיית ד"ר דורית למברגר, בנושא: "היפנוזה: 'הכישוף' שבמילים". הדוקטורט של שמעון אושר כבר מזמן, בקיץ שעבר, אבל נשמט מהניוזלטר אז ועל כך אני מבקש סליחה.
• אסף רביץ, שסיים בהנחיית פרופ' ענר גוברין, בנושא: "העצמי ההתייחסותי: בניית מודל התפתחותי המבוסס על כתביו של סטיבן מיטשל".
• יעל שלום-צדק, שסיימה בהנחיית ד"ר דורית למברגר, בנושא: "'מילים הן כל הסיפור' – היחס שבין שפה לתהליכים פנימיים במרחב הנפשי: עיון פסיכואנליטי-ספרותי-לשוני".
• יונתן שמידט, שסיים בהדרכת פרופ' טוביה פרי וד"ר מיכה פרי (אוניברסיטת חיפה), בנושא: "'כי קושיותי תירוץ הן': פרשנות פסיכואנליטית לספר הישר של רבינו תם".

אני מקווה שאין אף אחד שנשמט מהניוזלטרים במהלך השנה. אם זה קרה – אל תהססו לומר לי.

למחרת, יום רביעי, ה-10 ביולי, החל מהשעה 17:30, נקיים את מסיבת הסיום המסורתית של השנה, בכיתה 14 של בניין 604. נחלק פרסים על פרסום מאמרים (אפדח את הזוכים באופן מפורט יותר בניוזלטר הבא), ולתוכנית האמנותית – הפעם נכיר את עולם הספוקן-וורד, עם האמנית צביה מרגליות.

לפני כן, באותו היום, 10 ביולי בשעה 14:00, יארח קולוקוויום פסיכואנליזה את ד"ר רינה דודאי ממכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו שתדבר על הנושא (התמיד אקטואלי): "עדות פואטית על טראומה". ואילו במפגש הקולוקוויום הכללי האחרון של השנה, שיתקיים ביום רביעי ה-17 ביולי, תדבר ד״ר דורית למברגר שלנו על הנושא: "אתי החיים משחק הרבה: ספרות ואתיקה במבט הדדי – יצירתו של גרוסמן כמקרה מבחן". שמתם לב שהתוכנית שלנו בנויה על זה שאנחנו ממעטים ללמד את מחקרינו, שלא כמקובל באקדמיה? זו הזדמנות עבור כולנו ללמוד מקרוב מה מתבשל אצל דורית.

היתה (ועדיין) שנה לא קלה. נקווה שנוכל לפחות לסיים אותה בטעם טוב.

היו בטוב,

חזקי