תרבות בנחת, גיליון מס׳ 37

קהילת פרשנות ותרבות יקרה,

והנה הסתיימה לה חופשת הסמסטר המאולתרת שאוחדה לה יחדיו עם חופשת הפסח (דווקא יצא לא רע, בפני עצמו), ואנו שבים לספסל הלימודים ופותחים סמסטר חדש.

אם זכור לכם, הסמסטר הקודם נפתח בעקת מלחמה, ועם הוראות בטיחות מחמירות. כעת אנו יחסית רגועים (טפו טפו), אבל המועקה בלב רק מתגברת. האם מצב כזה של מלחמה שכל הזמן מתארכת, של עקירה ושל הרס הולך ונמשך של חיים, עומד להיות בן-הלוויה הקבוע של כל מעשינו ומחשבותינו מעתה ואילך?

ואיך זה משפיע על מה שאנחנו עושים: ללמוד, לחשוב, לשאול שאלות ולחקור?

כדי להפיג קצת את המתח, הלכתי לפני כמה שבועות לקולנוע לראות סרט נחמד בשם "מעשייה אמריקאית" שמלגלג על פוליטיקת הזהויות בסצנה הספרותית האמריקאית. עלילת הסרט עוסקת בסופר אפרו-אמריקאי שספריו לא נמכרים, וכמהתלה הוא כותב בשם בדוי ספר ובו עלילה שטחית וסטריאוטיפית בשפה דלה וקלישאתית. כצפוי, הדאחקה יוצאת משליטה והספר נמכר בכמויות וגם זוכה לשבחי הביקורת. כשהסופר מביע את תמיהתו באוזני הסוכן שלו, הלה עונה לו (תרגום מקורב שלי): "זה קרה כי שכחתי את הכלל הבסיסי של כל סוכן מכירות: אף פעם אל תמעיט בערכו של הטמטום האנושי".

ובאמת יש הרגשה לאחרונה שכדי להישמע בציבור רצוי להיות יותר טיפש (וגם אלים, נרקיסיסט, ועוד רשימת תכונות מלבבות. אבל אני מתמקד בטיפשות). זה בפני עצמו לא חדש, אבל לכך מצטרפת הרגשה לא נוחה נוספת: זה חדר לאקדמיה עצמה. וקמפוסים מסוימים במערב שאליהם נהגנו תמיד לשאת את עינינו בהערצה כבר אינם מחנכים לסקרנות ולדיאלוג – אגב, אני מתכוון לאו דווקא לסערות בענייני ישראל/עזה, ומקווה להרחיב על כך באוזניכם בהזדמנות קרובה. על כל פנים, גם אם זו לא התשובה לשום דבר וגם לא יפתור אף בעיה, לפחות ננסה, בסמסטר הקצר והדחוס שלפנינו, להמשיך במשימתנו: לטפח את החלקה הקטנה שלנו שבה טיפשות עדיין אינה נחשבת למעלה.

ואמנם כמה מכוחותינו תרמו במשהו למאבק זה. אז נפתח במזל טוב לתלמידתנו צופית שמר על הופעת מאמרה בכותרת “Using Neutral Masks with Adolescents”, בספר שעוסק בהקשר התרבותי של מסכות וריפוי בהוצאת ראוטלדג' (הנה כאן). אם תעיינו שם בתוכן העניינים, תמצאו מאמר נוסף מאת בוגר התוכנית שלנו, דב בלום-יזדי, בכותרת “Leelah Play: Avatar as Mask in Trauma-Informed Dramatherapy”. מעניין!

בנוסף, מזל טוב לד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב, פוסט-דוקטורנטית בתוכנית, שספרה (המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת בן-גוריון) "התפתחותה של חסידות ברסלב: מפעלו הספרותי וההגותי של ר' נחמן גולדשטיין מטשעהרין" זכה בפרס מאת מרכז שז"ר לספר ביכורים. אמנם במקרה הזה אנחנו רק טרמפיסטים, ובכל זאת ברכות חמות לאלכסנדרה.

ברכות גם לבוגרנו ד"ר יאיר ברלין (שנמצא היום באונ' קיימברידג') שהדוקטורט שלו זכה באזכור של כבוד (Honorable Mention) מטעם ועדת הפרס של האגודה הבין-לאומית ללימודי ישראל, בתחרות הדוקטורט המצטיין על החברה הישראלית לשנת 2023-4.

וברכות מסוג אחר לבוגרנו ד"ר ניר סופר-דודק, בוגר התוכנית שסיפורו "טריגר (Liquid Sky)" זכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת תשפ"ד. הסיפור מתאר מקרוב ובאופן גופני למדי את חוויית ההישרדות במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. הסיפור אינו קל או נוח לקריאה ומומלץ בכל זאת, הנה כאן (אפשר לעקוף את חומת התשלום באמצעות המנוי שלכם לספריית האוניברסיטה).

ומכאן, מבט קדימה: כבר ביום רביעי השבוע (8 במאי, יום הניצחון), נתחיל את הסמסטר בקולוקוויום פסיכואנליזה ופרשנות, עם ד"ר אמיר קלוגמן, בוגר התוכנית, שידבר על: "התעלומה של הגוף המדבר: גרוסמן עם לאקאן". כרגיל, ההרצאה תתקיים באולם 1 בבניין 1002, בשעה 14:00. גם מי שאינם שייכים למסלול המטפלים מוזמנות/ים בחום. כדאי.

ובשבוע שלאחר מכן, באותו היום ובאותה השעה, ב-15 במאי, במסגרת הקולוקוויום הראשי של התוכנית, נארח את ד"ר מאיה מארק (אוניברסיטת בן-גוריון) שתדבר על "הוויכוח על לאומיות ליברלית: הימין בעשור השני למדינה״. אקטואלי.

ולמחרת, ב-16 לחודש, מפגש נוסף של הפורום לפנומנולוגיה, בנושא "פנומנולוגיה ופוליטיקה", ובו ידברו פרופ' רוני מירון מייסדת הפורום, ד"ר הילה נאות (בוגרת התוכנית), פרופ' חנוך בן-פזי (המחלקה לפילוסופיה יהודית כאן) ופרופ' דרור פימנטל (בצלאל). המפגש יתקיים כרגיל בחדר וייספלד, בשעה 16:30.

והודעה נוספת לרגל פתיחת הסמסטר: כבר ציינתי שהשנה אנו מציעים יותר קורסים סמסטריאליים. אז בסמסטר ב' יתקיימו הקורסים הבאים:

• קורס החובה "פרשנות השיח" של ד"ר דורית למברגר.
• הסדנה "המפנה האונטולוגי ויחסי חי-צומח-דומם" עם פרופ' תמר אלאור, שמגיעה אלינו מהאוניברסיטה העברית כדי לתת את הקורס הזה.
• הקורס של ד"ר אלה קליק ב"תיאוריות דיגיטליות".
• הקורס של הח"מ על הדת.

אפשר עדיין להירשם לקורסים האלו (לפרטים נוספים הנה המערכת) במהלך תקופת השינויים לקורסי סמסטר ב' – שתימשך עד ל-19 לחודש בחצות.

בפרסום הבא נדבר קצת יותר על מחאות הסטודנטים בקמפוסים בצפון אמריקה, ואיך הן משפיעות עלינו.

סמסטר מוצלח לכולנו!

חזקי