קהילת התיאוריה והמחקר הפסיכואנליטי: מחקר ישראלי בעולם

• Yonatan-Leus, R., Cooper-Kazaz, R. Are Therapist Effects More Crucial than We Thought?. J Contemp Psychother 55, 51–56 (2025).

https://doi.org/10.1007/s10879-024-09641-x

המחקר מדגיש כי הבדלים שיטתיים ביעילות בין מטפלים שונים עשויים להיות משמעותיים יותר מסוג הטיפול עצמו. אחת המגבלות המרכזיות של מחקרי תוצאות בפסיכותרפיה היא היעדר הקצאה אקראית, המונעת הסקת מסקנות סיבתיות. כדי להתמודד עם מגבלה זו, המחקר מציע לראות בטיפולים של מטפלים שונים כתנאי טיפול נפרדים, מה שעשוי לאפשר הבנה טובה יותר של הקשר בין טיפול לתוצאות. בנוסף, הוא ממליץ לבדוק סטטיסטית את השפעת המטפל בכל מחקר ולהשקיע בהתפתחות האישית של מטפלים ובשיקול דעתם הקליני.

השפעת המטפל באה לידי ביטוי במספר גורמים מרכזיים, ביניהם כישורים בין-אישיים כמו אמפתיה וניהול העברה נגדית, יכולת לבנות ברית טיפולית חזקה, מאפיינים אישיים כגון הומור ויצירתיות, וניסיון קליני נרחב. כמו כן, מטפלים המסתגלים לצרכים הייחודיים של המטופלים ומשתמשים במשוב לשיפור תהליכי הטיפול נוטים להשיג תוצאות טובות יותר. המחקר מציין גם שיטות מתקדמות לבחינת הקשרים הסיבתיים בטיפול, כמו למידת מכונה ומדגיש את החשיבות של שימוש בהערכות השפעת המטפל ככלי לשיפור ההבנה והאפקטיביות של פסיכותרפיה

 

• Saad A. (2024) On the logic of the unconscious conception of causation part I: The oedipal meta-wish and the sexualization of asymmetric time. Journal of The American Psychoanalytic Association. 72.6: 861-888.

 

https://doi.org/10.1177/00030651241250077

ד"ר סעד מתייחס במאמרו לאופן תפיסת הזמן הלניארית במפגש עם לא מודע בכלל ובמיתוס האדיפלי בפרט. לדבריו, כיוון הזמן מוגדר לעיתים קרובות על ידי תיאור של אי-סימטריות בין אירועים בעבר ובעתיד, המכונות "חיצי זמן". שני חיצי זמן חשובים הם חץ הזמן של השינוי, הקובע כי העבר אינו ניתן לשינוי, בעוד שהעתיד כן; וחץ הזמן הסיבתי, הקובע כי אירועי עבר יכולים לגרום לאירועי עתיד, אך לא להפך.

המחבר טוען שהתפיסה הלא-מודעת של סיבתיות, כפי שהיא מתבטאת הן במיתוס האדיפלי והן במשאלות אדיפליות מסוימות, שוללת את חיצי הזמן של השינוי והסיבתיות. לכן, הוא מציע להבחין בין פנטזיות אדיפליות אשר מערערות את התפיסות הרגילות של סיבתיות וזמן (כגון המשאלה להיות ההורה של עצמך), לבין תוכן קלאסי שמתיישב עם תפיסת הזמן שלנו (כגון משאלות מיניות ואגרסיביות כלפי ההורים). באמצעות ניתוח דוגמאות קליניות מצביע ד"ר סעד על כך שאצל מטופלים מסוימים, פנטזיות אדיפליות משתלבות עם סיפוק מיני לא מודע הנובע מהתפיסה הא-סימטרית של הזמן. להצעתו התבוננות אנליטית על אופיו של סיפוק מיני זה, עשוי לחשוף את הפנטזיות האדיפליות המבוססות על תפיסה סימטרית של הזמן.

ד״ר עמית סעד הוא מרצה בפקולטה לרפואה ובבית הספר לפסיכותרפיה, אונ׳ ת״א, פסיכואנליטיקאי ועמית במכון ת״א לפסיכואנליזה בת זמננו

 

• Saad A. (2024). Objektbeziehung und Eigenschaftsbeziehung in der psychoanalytischen Situation. Jahrbuch der Psychoanalyse 88: 119-146.

doi.org/10.30820/0075-2363-2024-1-119

במאמר זה מתייחס ד"ר סעד באופן בקורתי לטענה של פרויד על תפיסת אובייקטים כאמצעים לסיפוק דחפים. לדבריו, תפיסה זו חוזקה על ידי תיאוריות יחסי האובייקט, אשר גורסות כי דחפים מכוונים בראש ובראשונה לחיפוש אחר אובייקטים. ד"ר סעד מציע לשנות הנחה זו. לדבריו יש לעשות בין המטרה המודעת ללא מודעת, בעוד שהדחפים מכוונים באופן מודע כלפי אובייקטים, הם מכוונים באופן לא-מודע אך ורק כלפי תכונות (Saad, 2022).במאמר זה, בוחן ד"ר סעד את ההבחנה בין כיוון דחפים אל תכונות לעומת כיוון דחפים אל אובייקטים. הוא מציע להשתמש בהבחנה זו כדי להבדיל בין יחסי העברה לבין יחסים ממשיים. ולבסוף מראה שההבחנה בין תכונה לאובייקט עשויה לחשוף קונפליקטים תוך-נפשיים, שבהם הסובייקט נמשך באופן מודע לאובייקט אך נדחה באופן לא-מודע מתכונותיו (או להפך).

 

• Kivity, Y., Levy, K. N., Johnson, B. N., Rosenstein, L. K., & LeBreton, J. M. (2024). Mentalizing in and out of awareness: A meta-analytic review of implicit and explicit mentalizing. Clinical Psychology Review, 108, 102395

https://doi.org/10.1016/j.cpr.2024.102395

במאמר זה החוקרים ערכו מטה-אנליזה ל 511 מחקרים העוסקים ביכולת מנטליזציה, הבנה של מצבים מנטליים במטרה לבחון מה מידת הקשר בין מנטליזציה למשתנים שונים.  הם ערכו הבחנה שאינה שכיחה בספרות המחקרית בנושא בין  מנטליזציה המתרחשת במודעות (מנטליזציה מפורשת)  לבין מנטליזציה שנעשת ללא מודעות (מנטליזציה מרומזת). במטה-אנליזה נבחן הקשר בין מנטליזציה מרומזת ומפורשת לבין תחומי הביטחון ההתקשרותי, האישיות, הרגש, הפסיכופתולוגיה והתפקוד. ממצאי המחקר מצביעים על כך ש מנטליזציה מרומזת  ומנטליזציה מפורשת  נמצאו בקשר בינוני עם פסיכופתולוגיה, תפקוד, אישיות, רגש וביטחון התקשרותי. הקשרים של מנטליזציה מרומזת היו חזקים יותר כאשר נעשה שימוש במדדים אובייקטיביים (ולא בשאלוני דיווח עצמי) בעוד שהקשרים של מנטליזציה מפורשת לא היו מובהקים .מסקנות החוקרים היו כי מנטליזציה קשורה לתפקוד תוך-אישי ובין-אישי טוב יותר. מנטליזציה מרומזת נמצאה בקשר חזק יותר עם מדדים אובייקטיביים, דבר המדגיש את החשיבות של גישה אינטגרטיבית הבוחנת הן את ההיבט המרומז והן את ההיבט המפורש של מנטליזציה.

פרופ' יוגב קיויתי, אחד משותפי המחקר וכותבי המאמר פסיכולוג קליני,  עומד בראש המעבדה למחקר תהליכים דינאמיים בפסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.