ספר חדש בהוצאת Routledge מאת פרופ׳ ענר גוברין

ספרו של פרופ׳ גוברין מסביר כיצד המעורבות של הפסיכואנליזה בפילוסופיה הייתה מכרעת בהתפתחות של תיאוריות פסיכואנליטיות חדשות בשלושה תחומים: תפיסת האמת, תיאוריות התפתחותיות, וחקר הטיפול הפסיכואנליטי.

החל מהפרספקטיבה הפרוידיאנית, דרך פסיכולוגיית האגו ועד לגישה הבינאישית וההתיחסותית, השקפות העולם בהם מחזיקים אנליטיקאים מעצבות את התיאוריה הפסיכואנליטית עצמה, והופכות לגורם מכונן. איננו יכולים לדון בפסיכואנליזה ללא התייחסות לפילוסופיה, מכיוון שכמעט כל משפט שהיא הפיקה מתייחס ומעוגן בפילוסופיה.

בעוברו לעידן הפוסט מודרני, לאחר שתם עידן האסכולות הפסיכואנליטיות, מראה הספר כיצד "רגישויות" כמו הגישה ההתיחסותית ומחקרים אם-תינוק החליפו את האסכולות. עוד נושאים הנדונים בספר: האם הפסיכואנליזה היא ענף של הפילוסופיה? כיצד הפסיכואנליזה מתקדמת כגוף ידע מדעי? מה הוא חידוש פסיכואנליטי? ומדוע המיינסטרים של הפסיכואנליזה דוחה את הנוירופסיכואנליזה?

ניתן לקרוא חלקים מהספר באופן מקוון בעמוד הספר באתר ההוצאה לאור