תרבות בנחת גיליון מספר 34

יום שישי, 08/03/2024

תרבות בנחת, גיליון 34

קהילת פרשנות ותרבות יקרה,

קשה להאמין, אבל הסמסטר הדחוס הזה קרב לסיומו בשבוע הבא. לי הייתה הרגשה שהצלחנו למרות הכל לייצב שגרת למידה מסוימת – לא שגרה שגרתית לגמרי כמובן, ובכל זאת.

בקולוקוויום שהתקיים ביום רביעי האחרון אירחנו את פרופ' יורם שחר מהמרכז הבין-תחומי בהרצליה, שדיבר על ההיסטוריה של הטקסט של הכרזת העצמאות של מדינת ישראל והציג לנו גלגולים שונים של הטקסט עד שהתעצב בצורתו הסופית. בין השאר למדנו שההכרזה לא נכתבה בשעתו על מגילה ולא נקראה "מגילה" לפני תהליך של אייקוניזציה שהתקיים שנים לאחר מכן, ואז דן פרופ' שחר בהיעדר מעמדו החוקתי של הטקסט הזה, ובכמה מושגים בסיסיים שנמצאים בו או נעדרים ממנו. אחת הנקודות המעניינות שעלו בהרצאה היתה שברמה ההשוואתית מעט מאד אומות חדשות קמו בעזרת הכרזה מילולית, ולי הדבר הזכיר את דבריו של סוקרטס לחבריו/תלמידיו בכרך השני של ספר פוליטיאה (לאפלטון): "הבה, אפוא, נבנה-נא בשיחנו מדינה מראשיתה".[1] זה היה תרגיל מחשבתי מעניין, שאותו המשיכו הוגי האמנה החברתית בעת החדשה – אבל בפועל, מדינות לא נוצרות באמצעות המילה אלא באמצעים אחרים לגמרי. ואילו מדינת ישראל כן נוצרה בכוח המילה (ובהערה צדדית, הוויכוח הישן על עדיפות בין המילה הכתובה והמדוברת צץ גם הוא כאן). לדעתי, כיוון שהציונות הייתה מלכתחילה (ועודה) לאומיות-של-פזורה שביקשה טריטוריה שהעם המיועד לא ישב בה – המעשה הפוליטי היה מלכתחילה מעשה מילולי. היו לכך השלכות רבות על התרבות הפוליטית בישראל, שבהן אפשר לדון בפעם אחרת. למילים יש כוח לשנות את העולם.

היכולת של מילים לשנות את העולם היא הנחת יסוד של השיח הביקורתי. ביום שלישי, ה-20 במרץ (בשבוע הראשון של חופשת הסמסטר), התוכנית שלנו מארחת כנס לרגל מאה שנה להיווסדו של המכון למחקר חברתי בפרנקפורט, שעל שמו נקראת האסכולה הידועה. את הכנס מארגן ד"ר דרור ינון שלנו יחד עם פרופ' פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה. השיח הביקורתי מתלבט בשאלות לא פשוטות בימים אלו, ודווקא כאשר כמה מהנחות היסוד שלו הפכו לקומון-סנס חברתי אך גם השתנו תוך כדי כך. יהיה טוב לדון בסוגיות האלו לא רק מנקודת המבט של הצרות שלנו בהווה אלא מתוך פרספקטיבה של מאה שנים. ולכן אהיה שם (חדר וייספלד, שעה 14:00), וכדאי לכולכם.

ולפני כן, ביום רביעי הקרוב (13 למרץ), קולוקוויום פסיכואנליזה יארח את ד"ר חגית אלדמע להרצאה בכותרת "על טרגדיה של אובדן ואתיקה של חסר: בין אנטיגונה למדיאה". ההרצאה תתקיים בחדר הרגיל של הקולוקוויום, בשעה 14:00. כדאי לכולם!

ולפני כן, אתמול (יום חמישי, 7 למרץ) התקיים מפגש נוסף של הפורום לפנומנולוגיה, שהציג מגוון של נקודות מבט על התרגום החדש להרצאות של היידגר בכותרת "מה נקרא לחשוב?" (ודאי תהיתם). קהל של (להערכתי) כ-70 איש ואישה גדש את חדר וייספלד, ושמענו את פרופ' דרור פימנטל וד"ר ליאת פרידמן מבצלאל יחד עם פרופ' רוני מירון שלנו ושתי תלמידות (בהווה או בעבר) שלנו: ד"ר יעל קנטי-יפה, פוסטדוקית בתוכנית, ולילך לוין. בין השאר, למדתי שהטקסט המדובר (תרגום של הרצאות שהיידגר נתן בשנים 1952-1951) הוא שלב נוסף במאמץ של היידגר להציע מחשבה שתגיע איכשהו אל מעבר לאובייקטים, ותגיע להוויה – פועל-עזר שאינו קיים בעברית. הערב הזה שלוב במאמצים של הפורום לדבר, לחשוב, וללמוד פנומנולוגיה בעברית (ללא פעלי עזר) – אחד מיעדיו המרכזיים של הפורום שהגדירה רוני בחזון שלה, שהולך ומתממש למול עינינו. 

לפני זמן מה פרסמנו קול קורא לכנס "הלא-מודע המתודולוגי". הרעיון של הכנס, יוזמת קבוצת תלמידות/ים בהנהגת עדי סגל, הוא לסייע לתלמידות/י המחקר בניסוח הפרק המתודולוגי, במחשבה שעבור רבים מאיתנו זו נקודת תורפה. איך בונים קורפוס? איך ממיינים ומסווגים אותו? והאם כאשר אנו מציעים פרשנות לתופעה שאנו חוקרים (ותהא טקסטואלית, חברתית, תוך-נפשית וכו') אנו צריכים להתחייב לשיטה פרשנית מסוימת? ומה מכל זה צריך להיכתב בפרק "שיטת המחקר" בדוקטורט? והאם צריך להיכנס לפרטים טכניים בהסבר שיטת המחקר? (ספוילר: כן). ועד כמה צריך וכדאי לפרט בתחילת תהליך העבודה על המחקר, ואיך לחזור לפרק הזה ולתקן אותו כאשר המחקר מתקרב לסיומו? הסדנה הזו תתקיים בשני שלבים: סדנה סגורה למשתתפות/ים בלבד, ולאחר מכן יום עיון שיהיה פתוח לכולנו. דרור ואני נלווה את כל ההליך מטעם הסגל האקדמי. מדובר בהזדמנות נדירה עבורכם לנסח ולשייף את ההיבטים המתודולוגיים של המחקר, כולל ההיבטים הטכניים, ולקבל עליהם משוב. שימו לב: אף שבקול הקורא נכתב כי הצעת מחקר מאושרת היא תנאי להגשה, ועדת הכנס (עדי סגל, איתמר עזר ושירה שמי, יחד עם נציגי הסגל) החליטה להרחיב את השורות ולאפשר גם למי שהצעת המחקר שלהם הוגשה וטרם אושרה, להגיש אף הם לכנס. הנה כתובת האימייל הנכונה להגשה: method.workshop.biu@gmail.com. הדדליין הוא ה-15 במרץ, אבל אפשר יהיה לכתוב לוועדת הכנס ולבקש הארכות.

וכעת, כמה עניינים פרוצדורליים:

מציאת הנחייה לתזה או לדוקטורט היא נושא סבוך. רבות ורבים מכם נעזרים בהנחייה מחוץ לתוכנית. מצאת מנחה מחוץ לתוכנית? אנחנו צריכים לדעת על כך מראש. מעתה והלאה, הוועדה לתואר השלישי של התוכנית (שהח"מ עומד בראשותה) צריכה לאשר את המנחה החיצוני/ת ולוודא עמידה בסטנדרטים האקדמיים שלנו. השבוע יוצב באתר התוכנית טופס שיש למלאו לפני שסוגרים עם מנחה מבחוץ ולהחתים אותי. אל תהססו לפנות אלי ואל כל הסגל האקדמי בשאלות בעניין הזה – זו למעשה מטרת ההליך החדש.

ועוד בעניין הגשת הצעת המחקר: כדי לעזור למי שניגשים למשימה ולא בטוחים מהיכן להתחיל, סגל התוכנית יצר תבנית אפשרית להצעת המחקר שיכולה לסייע בידכם להתחיל את המשימה הסבוכה. חשוב להדגיש שזו תבנית אפשרית ולא מחייבת; בסמכות המנחה (מסגל התוכנית או מבחוץ) להחליט אם וכיצד לסטות ממנה, לפי שיקולים אקדמיים שכוללים גם הבדלים בין מוסכמות כתיבה בדיסציפלינות השונות. מטרת התבנית לסייע בידכם ביציאה לדרך. גם התבנית הזו תועלה השבוע לאתר.

חיברתם ספר? בבקשה לא לצחוק מהשאלה. רובכם, שכותבים כעת תזה או דוקטורט, מחברים למעשה ספר. מאד הייתי רוצה שתחשבו על זה כך: בהתחלה יקראו את הספר הזה שלושה או ארבעה אנשים – המנחה ושופטות/י התזה. זה שלב ראשוני של משוב, שלאחריו תוכלו לעבור לשלב הבא ולפרסם את הספר למען קהל מתעניין. על כל פנים, לקוראינו שכבר סיימו ורוצים לפרסם, שימו לב לפרס נשיא אוניברסיטת בר-אילן לספר המחקר הטוב ביותר לשנת תשפ"ד (2024). הנה תקנון הפרס.

אני מזכיר שביום שלישי, 19 במרץ, אקיים שיחות חתך. נותרו עוד משבצות זמן והוספתי עוד כמה. אני רוצה לשמוע על כמה שיותר בעיות ולראות היכן אוכל לעזור. עדיין אפשר להירשם כאן .

ועניין טכני אחרון: אולי שמתם לב שהשנה, יותר משנים עברו, התוכנית שלנו מציעה יותר קורסים סמסטריאליים. יש לזה כל מיני סיבות והשלכות שרובן ישעממו אתכם (ואותי). אבל השלכה חשובה היא שתוכלו עדיין להירשם לקורסים סמסטריאליים בסמסטר ב' (תהיה גם תקופת שינויים לקורסי סמסטר ב', מ-1.5.24 עד 19.5.24 בחצות). ואגב, אם יש קולגות, חברות וחברים שמתעניינים בלימודים בתוכנית, אפשר גם להציע להם להירשם ללימודים בתוכנית – בתואר השני בלבד. הפנו אותם ליעל משעני, רכזת ההרשמה לתוכנית: admissions.culture@biu.ac.il. ואילו ההרשמה לתואר השלישי פתוחה רק לשנה הבאה.

היו בטוב,

חזקי