תרבות בנחת גיליון מספר 31
יום חמישי, 18/01/2024
תרבות בנחת, גיליון 31
קהילת פרשנות ותרבות יקרה,
אז מתחילים להיכנס לשגרה קבועה של לימודים ועבודה מחקרית. על אף פתיחת השנה שלא היתה חגיגית במיוחד, זה מרגיש טוב: ללמוד וללמד, לחקור ולחשוב. אני יודע שלא כולם מרגישים כך, ויש כאלו שמתקשים – או פשוט לא רוצים – לחזור לשגרה. ובאמת מוזר קצת לדבר על שגרה כששומעים על המוות, ההרס וההשחתה מסביב. ועדיין, זו חובתנו כי המצב מסביב יימשך עוד זמן רב.
אז התחלנו את שנת הלימודים, וברכות חמות במיוחד לתלמידות והתלמידים החדשים בשנה א', במסלולים השונים. אני מקווה שאתם מתחילים להבין בהדרגה לאן הגעתם... וכדי לעזור בכך, בשבוע הבא, ביום רביעי (24/1) יתקיים מפגש אוריינטציה לשנה א' עם הסגל האקדמי. בשעה 14:00 שנה א' בתואר שני (כולל מי שמייעדים עצמם למסלול המשולב), ובשעה 14:45 שנה א' של התואר השלישי. המפגש יתקיים בחדר שבו מתקיימים מפגשי הקולוקוויום, בבניין 1002. ובינתיים, אל תשכחו שאנחנו כאן לכל שאלה, קטנה כגדולה. נסו אותנו.
ואם מזכירים את הקולוקוויום, אספר שבשבוע שעבר (10/1) נכחתי בקולוקוויום פסיכואנליזה בהרצאה המאלפת של יעל פרי-הרצוביץ (רכזת הקולוקוויום הזה). יעל השתמשה במושגים שפיתחה בדוקטורט שעסק בהשפעות הדדיות בין אסכולות שונות בפסיכואנליזה כדי לנתח את ההבדלים ביניהן באופן ההתמודדות עם תוצאות ה-7 באוקטובר בישראל. היה מרתק, גם למי שלא עוסק במישרין בפסיכואנליזה. ובכלל, למי שלא שייכים להתמחות פסיכואנליזה ואינם חייבים לבוא לקולוקוויום הזה (להבדיל מהקולוקוויום הכללי של התוכנית) – כדאי לשים לב לתוכנית שלו, יש שם לא מעט הרצאות שיעניינו כל אחת ואחד מאיתנו.
ואילו בקולוקוויום הכללי של התוכנית, אמש (17/1), שמענו את פרופ' עדיה מנדלסון-מעוז, ראשת התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה (תוכנית שמקבילה אלינו באופן חלקי), בהרצאה לוכדת שעסקה בגישתם של יורם קניוק וסוזן זונטג להצגת ישירה של זוועות. למותר לציין שההרצאה (שהנושא שלה נקבע עוד בשנה שעברה) הייתה אקטואלית; מה שלא מיותר לציין הוא שהיא היתה מעמיקה וסדורה ונגעה בשאלות תיאורטיות שמעסיקות אותנו במגוון של נושאים אחרים: האמנם אפשר לייצג את זוועת המלחמה באופן טהור ונטול הקשר ונרטיב, כפי שחשבה זונטג? האם אמנם ניתן לומר שהתייחסות גרוטסקית לזוועות, כפי שהציג קניוק בכמה מספרי הפרוזה שלו, מוציאה אותן מהקשר? והאם ייצוגים כאלו משועבדים לאג'נדה מוסרית או אידיאולוגית, או שיש להם קיום "לכשעצמם"? ההרצאה עוררה דיון ער שלא שכך אחרי סיומה. והיא הראתה שגם השאלות האינטלקטואליות שהעסיקו אותנו לפני ה-7 באוקטובר לא באמת חוזרות לשגרה.
אבל אם בכל זאת חוזרים לשגרה אני שמח לבשר שמפגשי הפורום לפנומנולוגיה חוזרים, ולמעשה המפגש הראשון מתקיים היום, בשעה 16:30, באולם וייספלד אשר בבניין 301. תחת הכותרת "פנומנולוגיה ומשבר", המפגש יוקדש לספר המופת משבר המדעים האירופיים מאת הוסרל. גם מי שלא נרשמו, מוזמנות ומוזמנים לבוא!
וכעת, פרסומים חדשים מאת תלמידות ובוגרות של התוכנית:
מזל טוב לשירה ברגר על מאמרה שעוסק בחזרה מרחבית של טראומה, כפי שבאה לידי ביטוי באמנות, ומציע מושג חדש: "העור השלישי". הייתה לי הזכות לעקוב מרחוק אחרי תהליך כתיבת המאמר, שפורסם בכתב-עת בין-לאומי מוביל בתחום. ברכות לשירה על ההישג הנפלא. אפשר (וכדאי) לקרוא כאן.
ברכות גם לבוגרת התוכנית, לרותי קפלן זרחי על פרסום מאמרה שעוסק בשאלת העצמי האנורקטי מנקודת מבט של חקר המטפורות. גם המאמר הזה פורסם בכתב-עת בין לאומי מוביל בתחום וניתן לקריאה כאן. ברכות חמות לרותי!
למי ששוקל/ת לכתוב מאמר בכתב עת בין-לאומי, נזכיר כי חובה לבדוק אם המאמר מופיע באתר זה: https://www.scimagojr.com/. ובשום פנים ואופן לא להיענות להודעות אימייל שמבטיחות לכם שיפוט מהיר של מאמרים כי מדובר באופן קרוב לוודאי בכתבי עת שאינם אמיתיים או שאינם ברמה גבוהה.
ואם נשוב לפרסומים, ברכות חמות גם לזהורית אסולין, בוגרת התכנית, שלאחרונה יצא לאור ספרה תרגום בטיפול פסיכואנליטי בסדרת נרקיסוס (בעריכת פרופ' ענר גוברין), בהוצאת רסלינג. בספר, זהורית מנסה להבין מה ניתן לעשות עם תיאוריות של תרגום והבנה כדי להבין טוב יותר מה קורה בטיפול פסיכואנליטי, וכיצד מודלים תיאורטיים אלו יכולים לסייע בהבנת הנפש. אגב כך אציין כי זהורית פרסמה לפני זמן מה טור אוטוביוגרפי קצר בספר (המומלץ בחום לכשעצמו)מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית – כותבים על דור ראשון להשכלה גבוהה(בעריכת סיגל רון-נגר, מוטי גיגי ותמי רזי. תל-אביב: פרדס, 2022). כדאי.
ולאחרונה באותו עניין: בשבוע הבא יקיים ביה"ס ללימודים מתקדמים טקס חלוקת פרסים לסטודנטים שפרסמו מאמרים. שוקי מאירוביץ ייצג אותנו בטקס זה בכבוד, עבור מאמרו "אי־אפשר להיות קונספירטיביים מדי: רצח רבין והאיווי של תיאוריות קונספירציה בישראל" שפורסם לאחרונה בתיאוריה וביקורת (הנה כאן, וכדאי מאד לקרוא. מניסיון). הטקס יתקיים ביום שלישי הקרוב (23/1) בשעה 16:00 באולם שבבניין ננו (206), ואם אין לכם שיעור באותו הזמן, מוזמנים בהחלט לבוא. אז מברוכ (שוב) לשוקי, ונקווה לראות בטקס הבא (שמתקיים פעמיים בשנה) נציגות ונציגים נוספים של התוכנית (נרשמים כאן).
הייתי רוצה שמתישהו נפסיק להתפעל מזה שאנו מחזיקים שגרה, אבל זה כנראה רחוק.
היו בטוב,
חזקי