פרופ׳ ענר גוברין הוא הזוכה הראשון בפרס החדש של היחידה ללימודים בין תחומיים

אנחנו מבקשים לברך את פרופ׳ ענר גוברין, חבר סגל בכיר בתוכנית וראש ההתמחות בפרשנות ופסיכואנליזה, על הישגיו האקדמיים האחרונים.

פרופ׳ גוברין הוא הזוכה הראשון בפרס החדש של היחידה ללימודים בין־תחומיים עבור פרסום מצטיין בקרב חברי הסגל האקדמי הבכיר. הפרס הוענק לו על מאמרו:

“Why did Hannah Arendt’s Eichmann in Jerusalem shock readers? A psychological analysis of moral perception and the banality of evil”
שפורסם בכתב העת Holocaust Studies: A Journal of Culture and History (2025).

לקריאת המאמר

המאמר בוחן מדוע ספרה של חנה ארנדט אייכמן בירושלים עורר תגובת זעזוע כה חריפה, באמצעות יישום התיאוריה שפיתח פרופ׳ גוברין על תפיסת רוע ושיפוט מוסרי. במסגרת זו הוא מציע ארבעה קריטריונים פסיכולוגיים מרכזיים לזיהוי “רוע”: א־סימטריה קיצונית בכוח בין פוגע לקורבן; אדישות או אכזריות כלפי פגיעותו של הקורבן; קושי להבין את עולמו הנפשי של הפוגע; וסירובו לשאת באחריות למעשיו. לטענתו, תיאורה של ארנדט את אייכמן כדמות “בנאלית” מערער קריטריונים אלו בזה אחר זה — ולכן מאיים על האופן שבו קוראים מורגלים לארגן לעצמם את דמות “הרשע”.

דרך ניתוח תגובות מבקריה של ארנדט, מראה המאמר כיצד ביקורות שונות מבקשות — במודע או שלא במודע — לשחזר ולהגן על מבני היסוד הפסיכולוגיים של תפיסת הרוע. מכאן שהמחלוקת סביב הספר אינה נסבה רק על שאלות היסטוריות או פרשניות, אלא גם על האיום שהציבה ארנדט על עצם האפשרות להחזיק בדימוי חד־משמעי של “רוע מוחלט”.

לצד זאת, לאחרונה ראה אור ספרו החדש של פרופ׳ גוברין:

The Craft of the Psychodynamic Case Study: A Practical Guide
(Routledge)

למידע נוסף על הספר

הספר הוא מדריך שיטתי לכתיבת תיאור המקרה הפסיכודינמי. הוא נולד מתוך הפער המוכר למטפלים רבים בין הידע הקליני המצטבר לבין הקושי להמירו לטקסט אינטגרטיבי ומשכנע. הספר דן בחסמים הפנימיים הכרוכים בכתיבה — חשש מחשיפה ושיפוט, סוגיות אתיות, והפער בין “הטיפול כפי שהיה” לבין “המקרה הכתוב” — ומציע לראות בכתיבת המקרה תהליך יצירתי של עיבוד והמשגה.

חלקו הראשון עוסק ביסודות הז’אנר: מבנה תיאור המקרה, עקרון “יצירתיות אחראית”, וסוגיות של סודיות וייצוג. חלקו השני מדגים כיצד ניתן לכתוב אותו חומר קליני מתוך פרספקטיבות פסיכואנליטיות שונות — קליין, ביון, ויניקוט, קוהוט והזרם היחסי — ובכך קושר בין סגנון הכתיבה למסגרת התאורטית.

אנו שמחים על ההכרה בעבודתו המחקרית והקלינית של פרופ׳ גוברין — ועל תרומתו המתמשכת לשדה הפרשנות והפסיכואנליזה אצלנו בתוכנית.