ד"ר חזקי שוהם

ד"ר
דוא"ל: 

פירסומים

ספרים:

מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל-אביב (1936-1908) ובנייתה של אומה חדשה (רמת גן ושדה בוקר: אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת בן-גוריון, 2013).

נעשה לנו חג: חגים ותרבות אזרחית בישראל (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, בדפוס)

Carnival in Tel-Aviv: Purim and the celebration of urban Zionism (Boston: Academic Studies Press, forthcoming).

 

מאמרים באנגלית:

1)   “Yom-Kippur and Jewish Public Culture in Israel,“ Journal of Israeli History 32, 2 (forthcoming).

2)   “ “Buy Local” or “Buy Jewish”? Separatist Consumption in Interwar Palestine,” International Journal of Middle East Studies 45, 3 (2013): 469-489.

3)   "From "Great History" to "Small History": The Genesis of the Zionist Periodization," Israel Studies 18, 1 (2013): 31–55.

4)    “Rethinking Tradition: From Ontological Reality to Assigned Temporal Meaning,” European Journal of Sociology 52, 2 (2011): 313-340.

5)   “Of Other Cinematic Spaces: Urban Zionism in Early Hebrew Cinema,” Israel Studies Review 26, 2 (2011): 109-131.

6)   "Tel-Aviv's Foundation Myth: A Constructive Perspective," Tel-Aviv, the First Century: Visions, Designs, Actualities, Eds. Maoz Azaryahu and S. Ilan Troen, Bloomington: Indiana University Press, 2011, pp. 34-59.

7)   " “A huge national assemblage”: Tel Aviv as a pilgrimage site in Purim celebrations (1920–1935)," Journal of Israeli History 28, 1 (2009): 1-20.

 

מאמרים אקדמיים בעברית:

8)   "מהעלייה השלישית לעלייה השנייה ובחזרה: היווצרות החלוקה לתקופות לפי העליות הממוספרות", ציון עז, ב (תשע"ב): 222-189.

9)   " "נו... עשינו קצת מסורת": מסורת מומצאת ובעיית העבר בתרבות העברית", ראשית 1 (תשס"ט): 324-305. 

http://reshit.hartman.org.il/uploads/Articles/reshit_pg305-324-21052009_1818_27.pdf

10) " "קום וברח מן העיר": אידאולוגיה ציונית אחרת ב"זאת היא הארץ", זמנים 106 (תשס"ט): 105-94.

11) [עם יאיר ליפשיץ ונעמה דינור] "מנזר ליצר: תפקודו התרבותי של שיער הנזיר בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כ"ד-כ"ה (2008): 68-33.

12) "איך נראה יהודי? קריאה מחודשת במחזה "הגטו החדש" ", בתוך הרצל אז והיום: יהודי ישן – אדם חדש? בעריכת אבי שגיא וידידיה צ' שטרן (ירושלים: כתר ומכון שלום הרטמן, 2008), עמ' 323-285.

 

מאמרים נוספים:

13) "העיר העברית הראשונה או העיר היהודית הראשונה?", פנים 45 (2009): 36-29.

http://www.itu.org.il/?CategoryID=1484&ArticleID=12643

14) "אסתר המלכה העבריה", סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 22 (פברואר 2012): 9-3.

 

מאמרי ביקורת אקדמיים

1)   על גדעון עפרת, השיבה אל השטטל: היהדות כדימוי באמנות הישראלית (ירושלים, מכון ביאליק, 2010). דברים אחדים 14, 30.6.2011.

http://heb.hartman.org.il/Dvarim_Achadim_View.asp?Article_Id=305&Cat_Id=284&Cat_Type=

2)   על יעקב ידגר, המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון (ירושלים: כתר, 2011). המרחב הציבורי 7 (2013): 208-204.

http://socsci.tau.ac.il/public-sphere/images/Files/Autumn_2012/Bikoret-Shoham.pdf

3)   על מיכל סדן, הרועה העברי: גלגולם של דימוי וסמל מספרות ההשכלה לתרבות העברית החדשה בארץ-ישראל (ירושלים: יד בן-צבי, 2011). עתיד להתפרסם בקתדרה

4)   On Anat Helman, Young Tel Aviv: A Tale of Two Cities (Trans. Haim Watzman, Hanover and London: Brandeis University Press/University Press of New England, 2010). Forthcoming in AJS Review 37, 2 (Fall 2013).

 

מאמרי ביקורת בעיתונות

1) "מסורת עכשיו", על יעקב ידגר, מעבר לחילון: מסורתיות וביקורת החילוניות בישראל (ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012). מעריב/מקור ראשון, 10.5.2013.

http://musaf-shabbat.com/2013/05/10/%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%94%D7%9D/

2) "גם הנוסטלגיה כבר לא מה שהיתה", על שולמית לפיד, ואולי לא היו (תל אביב: כתר, 2011), סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 18 (נובמבר 2011): 62-60.

3) "אינדיבידואלית, הדוניסטית, קפיטליסטית, ליברלית", על ענת הלמן, אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט (חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2007). הארץ 15.4.2008.

http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.1318763

4) "מתי ואיך הומצא העם הישראלי?" על שלמה זנד, מתי ואיך הומצא העם היהודי? (תל אביב: רסלינג, 2008), מקור ראשון 17.4.2008.

קורסים

מושג התרבות ותיאוריות של תרבות: היבטים מתודולוגיים

המילה "תרבות" הפכה במערב המודרני למעין מילת קסם, המאפשרת בעת ובעונה אחת להסביר או לטשטש את עולמן הרעיוני ומציאות חייהן של מערכות מושגיות או חברות אנושיות. כחלק מתהליך זה, גם התחום האקדמי המכונה "חקר התרבות" קיבל בעשורים האחרונים תנופה חדשה, והפך לנקודת מפגש בינתחומית ייחודית בין מדעי הרוח והחברה.
מטרת הקורס היא להיוודע לגישות הקלאסיות והעכשוויות העיקריות בתחום זה, מתוך דגש מתודולוגי, כלומר התמקדות בפיתוח כלים מחקריים ובהבנת השימושים השונים והסותרים במושג, בניסיון להתגבר על אי-הבהירות השוררת בתחום, מבלי לאבד מהרלוונטיות האקטואלית שלו ומהחדות הפוטנציאלית של כלי הניתוח.
הקורס ייפתח בהצגת הרקע לצמיחת מושג התרבות וחשיבותו החברתית והקיומית במערב המודרני, וכן באפשרויות השונות להבנת מושג זה: תרבות 'גבוהה' ו'נמוכה', 'קולטורה', ו'ציביליזציה', תרבות חומרית וטכנולוגיה, מערכות רעיוניות מורכבות או קטגוריות בסיסיות להבנת העולם, וכיו"ב – המכתיבות מתודות שונות לעיסוק במושג. בהמשך נעמוד על הקשר בין ההגדרות השונות לבין צורות הטיפול השונות במגוון נושאי מחקר וסוגיות תיאורטיות המעסיקות את החוקרים בתחום, כגון: מה נחשב הסבר תרבותי ראוי? פרשנות, סיבתיות, מבניות ועוד; מעמדו של הסובייקט החוקר – גישות "פנימיות" לעומת "חיצוניות", ו"המפנה הרפלקסיבי"; תקפותן של אנלוגיות לתחומי מחקר אחרים – "תרבות כטקסט", תרבות לעומת פרקטיקות ומוסדות חברתיים ועוד; בין מתודולוגיה לאידיאולוגיה – מקום התרבות ומחקרה ביחס למשטרי ידע, לפיקוח חברתי, לזירות ציבוריות ולזהויות קולקטיביות; ניתוח תרבותי במחקר השוואתי ו/או היסטורי; ועוד. הקורס יתמקד בקלאסיקות הסוציולוגיות-אנתרופולוגיות, תוך הרחבת-מה של היריעה לדיסציפלינות משיקות ולהקשרים היסטוריים ופילוסופיים של עליית מושג התרבות וחקר התרבות.

 

אנתרופולוגיה היסטורית של התרבות המודרנית

בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ההכרה ביעילות כלי המחקר האנתרופולוגיים לדיון בתרבות המערבית המודרנית, במקום הגבלתם לתרבויות "אקזוטיות" מחוץ לעולם המערבי או בשוליו. מטרת הקורס כפולה: ראשית, היכרות עם תיאוריות מתקדמות בחקר התרבות, בעלות אוריינטציה אנתרופולוגית התופסת את התרבות כמושג בלתי-שיפוטי בעל תחולה על מקטעי חיים רחבים. שנית, היכרות עם תמות אנתרופולוגיות מרכזיות בהיסטוריה התרבותית של התקופה המודרנית. הטקסטים שייקראו יאורגנו לפיכך לפי תמות אנתרופולוגיות שיש להן השפעה על הקיום האנושי בתרבות המודרנית (ולא לפי מפה של אסכולות, כמקובל), כאשר הן מחולקות לחמש יחידות מרכזיות: זמן, מרחב, גוף, קדושה ותרבות חומרית. חומרי הקריאה בקורס ימוקמו במרחב שבין האנתרופולוגיה וההיסטוריה, ובין התיאוריה למחקר האמפירי, ויעסקו בתמות רבות ומגוונות – זמן, מרחב, שפה, גוף, מיניות, משפחה, מגדר, אתניות, לאום, דת, מסורת, טקס, מיתוס, אידיאולוגיה, צרכנות, אוכל, אופנה, אני (עצמיות), ציביליזציה (מזרח/מערב) ועוד – וכן בתפקידן של התמות האלו בהיסטוריה של התרבות המודרנית.

תחומי מחקר

תיאוריה של התרבות, היסטוריה תרבותית, לימודי ישראל