משפט ותרבות

תאריך: 
מחבר: 
תקציר: 

ספר זה מנסה להבין את תופעת המשפט באמצעות שימוש במושג התרבות. הספר דן בהרחבה בשתי תפיסות עיקריות בדבר יחסי הגומלין שבין המשפט והתרבות. הגישה האחת רואה את משפט המדינה כמכונן את התרבות, ובעקבות זאת כמכונן גם את התודעות ואת פרקטיקות ההתנהגות של בני האדם. הגישה האחרת רואה את המשפט הנוצר ומופעל בבתי המשפט כמערכת תרבותית נבדלת, שבגדרה מקבלים השופטים את הכרעותיהם.

הספר נפתח בשני פרקי מבוא: פרק המציג בהרחבה את מושג התרבות, ופרק המציג את הגישות התיאורטיות העיקריות בשאלת יחסי הגומלין שבין המשפט והתרבות. התפיסה את המשפט הנוצר ומופעל בבתי המשפט כמערכת תרבותית מובילה לטיעון לפיו המזל ממלא תפקיד חשוב בתהליכי קבלת ההחלטות ששופטים נתונים בהם. הספר מציע מחשבות בשאלה כיצד יש לצמצם את מקומו של המזל בשפיטה. הספר דן בהרמנויטיקה של הנס-גאורג גדמר, שבמרכזה ניתוח מדוקדק של תהליך יצירת המשמעות, ומיישם את התובנות המרכזיות של הרמנויטיקה זו על תהליכי יצירת המשמעות במשפט. הספר דן בהרחבה במערכת התרבותית של "השכל הישר", ובתפקיד החשוב שהיא ממלאת בהפעלת המשפט: לא ניתן להפעיל את הדוקטרינה המשפטית בלא למלא אותה באופן נרחב בתכנים של ידע על העולם, השאובים מהמערכת התרבותית של השכל הישר. הספר טוען עוד כי מאפיין חשוב של התרבות המשפטית הוא התפיסה "הרזה" שלה את הקיום האנושי. לפיכך, חשוב שמשפטנים יעסקו בקריאת ספרות והיסטוריה ובצפייה במחזות ובסרטים, כדי להזכיר להם שהמצבים האנושיים שהם עוסקים בהם מורכבים יותר ממה שניתן להעלות על הדעת במסגרת התרבות של המשפט. הספר גם עוסק בשאלת יחסי הגומלין שבין המשפט והתרבות בהקשר של התפתחות הדוקטרינה של דיני החוזים, התפתחות הדוקטרינה של דיני השטרות, יצירת הנכונות אצל צעירים וצעירות לשרת בצבא, והיחסים שבין התרבות המשפטית והתרבות הפוליטית.