ד"ר נדב אפל

ד"ר
דוא"ל: 

קורות חיים

השכלה

2012-2007 – דוקטורט במסגרת המסלול המשולב לתואר שני ושלישי, התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן. דיסרטציה: מרד, תום ורוק'נ'רול: התנגדות וילדותיות במוזיקת פופ-רוק, בהנחיית פרופ' אבי שגיא ופרופ' מוטי רגב.

2007-2005 – תואר שני במסגרת המסלול המשולב לתואר שני ושלישי, התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן.

2005-2002 – תואר ראשון בהצטיינות יתרה, החוג להיסטוריה כללית והתוכנית הרב-תחומית באמנויות, אוניברסיטת תל-אביב.

 

הרצאות בכנסים

"Oops! I Did It Again: The Performance of Knowledge in Pop-Rock Covers", Bridge Over Troubled Waters: Challenging Orthodoxies, University of Oviedo, Gijón, Spain (2013).

"קונפורמיזם, חזרה והעתקה כהתנגדות בעידן הדיגיטלי", מחאה בשחור לבן: כנס על מוזיקה ומאבקים פוליטיים, מוסררה ביה"ס לצילום, מדיה ומוסיקה חדשה ע"ש נגר (2013)

"התנגדות וילדותיות במוזיקת פופ-רוק", הקולוקוויום המחלקתי של התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן (2012).

"על כשלונן של מחאות מוזיקליות", פורום ספיר לדיון וחקר תרבות, מכללת ספיר (2012).

"לשחק עם לב של גבר: על הגבריות במוזיקה הישראלית", הגבר החרד בראי התרבות והאמנות, אוניברסיטת בר-אילן (2011).

"Youthcentric Discourse and Pop-Rock Music", Situating Popular Musics,  Rhodes University, Grahamstown, South Africa (2011).

"מוזיקת פופ-רוק והתנגדות: שלוש פרדיגמות", פורום ספיר לדיון וחקר תרבות, מכללת ספיר (2010).

"רטרו, נוסטלגיה וביקורת במוזיקת פופ-רוק", חזות הקול, מוזיאון בת-ים (2009).

"מוזיקה אלקטרונית וקשב מרחבי-חזותי", הסדנה השנייה למחקרים בתרבות חזותית, אוניברסיטת בר-אילן (2008).

 

ארגון כנסים

אתגרים בחקר המוזיקה הפופולרית, מכללת ספיר, 10.6.2012, במסגרת פורום ספיר לדיון וחקר תרבות

 

הוראה

התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן

המחלקה לתרבות, יצירה והפקה, מכללת ספיר

 

מלגות, מענקים ופרסים

2012-2008 – מלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים, אוניברסיטת בר-אילן

2007-2006 – מלגת הצטיינות, התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן

2005-2003 – רשימת ראש החוג, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל-אביב

2004 – מצטיין דיקאן, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל-אביב

פירסומים

פרסומים אקדמיים:

"The Geek's Guide to Love: Knowledge and Failure in The Magnetic Fields' 69 Love Songs", in Victoria Willis and Alex DiBlasi, eds. Guitars and Geeks: An Exploration of the Music and Culture of Geek Rock (Lanham: Rowman and Littlefield, accepted)

Ga, Ga, Ooh-La-La: The Childlike Use of Language in Pop-Rock Music”, Popular Music 33/1 (2014), pp. 91-108 (© Cambridge University Press)

"אפשרות של בית: הפסיכדליה הוויקטוריאנית של סיד בארט", בתוך ארי קטורזה, עורך פינק פלויד (תל-אביב: הוצאת רסלינג, בדפוס)

"'עמדת הכל-אדם האנדרוגינית, הא-מינית': דייוויד בואי ומות המיניות", בתוך עודד היילברונר, עורך דיוויד בואי: האיש שנפל מכוכב אחר (תל-אביב: הוצאת רסלינג, 2012), ע"ע 92-75.

“Youth-Centric Discourse and Pop-Rock Music”, in Situating Popular Musics: IASPM 16th International Conference Proceedings (International Association for the Study of Popular Music, 2012) pp. 9-14.

"מוזיקת פופ-רוק והתנגדות: שלוש פרדיגמות", בתוך השינוי התרבותי מהו?: פרוטוקלים מהכנס הרביעי של פורום ספיר לדיון ולחקר תרבות (2011), ע"ע 59-54.

 

ביקורות ספרים

Devon Powers, Writing the Record: The Village Voice and the Birth of Rock Criticism”, International Journal of Communication 8 (2014), pp. 173-176.

 

פרסומים לקהל הרחב (מבחר):

"תקועים בעבר: האובססיה העכשווית לנוסטלגיה ורטרו", בתוך ניסן שור, עורך תרימו: הזמנות, פליירים וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית, רטרוספקטיבה 2012-1990 (תל-אביב: לצאת מהקופסא, 2012), ע"ע 27-24.

"על הבעד: עד פופ – המניפסט של קלאס אולדנבורג ואסטרטגיות אחרות" (עם גליה יהב), החדש והרע 2 (2011), ע"ע 16-12.

"היית נותן לבת שלך לצאת עם רובוט?: אנטומיה של האוטו-טיון", מיס יוז 3 (2011), ע"ע 43-42.

"לנענע את עריסת האהבה: קווי מתאר לביקורת האקורוקולוגיה", מיס יוז 2 (2010), ע"ע 38-36.

ביקורות אמנות ותרבות, טיים אאוט תל-אביב (2010-2009) ועכבר העיר (2011).

קורסים

מבוא ללימודי תרבות

מאז הקמתו של "המרכז ללימודי תרבות עכשווית" באוניברסיטת ברמינגהם שבאנגליה בשנת 1964 הספיק תחום המחקר הצעיר של לימודי התרבות לעבור לא מעט תהפוכות. מייסדיו וממשיכי דרכם ראו בו קריאת השכמה לעולם אקדמי מקובע ומיושן והציעו, לשיטתם, חזון של מחקר בין-תחומי רדיקלי שאינו נרתע לא מעיסוק רציני בתרבות הפופולרית ולא מבחינה ביקורתית, חריפה וחסרת יראה של קאנון התרבות הגבוהה. מתנגדיהם, לעומת זאת, האשימו אותם לא פעם ברדידות, שרלטנות ופוליטיזציה של המחקר האקדמי, ואף טענו כי התחום כולו אינו אלא אופנה אינטלקטואלית זניחה וחולפת. היום, קרוב לחמישים שנה אחרי, ניכר כי, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, כבר אי אפשר להתעלם מחשיבותם של לימודי התרבות והשפעתם על מדעי החברה והרוח.

בקורס זה נבקש לערוך היכרות עם החוקרים והתיאורטיקנים הבולטים של לימודי התרבות, החל מריצ'רד הוגארט וסטוארט הול שהחדירו את התחום לעולם האקדמי בשנות השישים, דרך דמויות כדיק הבדיג', אנג'לה מקרובי וג'ון פיסק שתרמו הן להתפתחותו התיאורטית והן להרחבת הפופולריות שלו בשנות השבעים והשמונים, ועד לחוקרים חשובים מן העשורים האחרונים כלורנס גרוסברג, שרה ת'ורנטון ומישל מאפזולי. נבחן את הביקורות שספגו לימודי התרבות לאורך השנים, את הפולמוסים השונים שהסעירו את התחום ואת השאלות השונות שאיתן התמודדו ומתמודדים חוקרי תרבות משנות השישים ועד לימינו. נדון, בין היתר, בשאלת הגדרתה של התרבות ומעמדה האפיסטמולוגי והאונטולוגי כמושא מחקר, בנושאים כגון חקר וביקורת התרבות הפופולרית, ניתוח תרבויות מעמד הפועלים, תרבויות צעירים ותתי-תרבויות, בשאלות של רלטיביזם תרבותי, מעמדו של הקאנון וההפרדה בין תרבות נמוכה וגבוהה, בסמיוטיקה של התרבות, בתיאוריות של תקשורת המונים והתקבלות של טקסטים, ביחסי תרבות וטכנולוגיה, חקר האינטרנט והתרבות הדיגיטלית, ועוד. הקורס ישלב בין קריאה בטקסטים תיאורטיים ומתודולוגיים, ניתוח וביקורת של טקסטים יישומיים ודיונים בתופעות תרבותיות קונקרטיות.

תחומי מחקר

מוזיקה פופולרית, תרבות פופולרית, תרבות צעירים, תיאוריה ביקורתית, היסטוריה של הילדות