אודות המחלקה

התוכנית הוקמה ב-1999 והיתה למסגרת הראשונה בישראל שהציעה לימודי פרשנות ותרבות לתארים מתקדמים. ברוח תוכניות דומות שהוקמו באירופה ובארה"ב, התוכנית מאגדת תחת קורת גג אחת חוקרים וחוקרות שהעניין האינטלקטואלי שלהם מפגיש בין דיסציפלינות של ידע וכלים תיאורטיים ופרשניים שונים. ההנחה של תחום הידע החדש הזה היא שלמעשה אין שום דבר שאי-אפשר לפרש אותו ולחקור אותו כתופעה תרבותית. המונח תרבות מופיע כאן בהקשר חדש – לא רק הפעילות שבאופן מסורתי נחשבה כתרבות גבוהה (אמנות, ספרות או מוסיקה) אלא מכלול הפעילויות האנושיות המאורגנות במסגרת שפה, מוסדות ופרקטיקות.

התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות עוסקת במרחב התרבותי והפרשני על מכלול היבטיו: תיאוריות של פרשנות, פרשנות של טקסטים, ניתוח של מוסדות ופרקטיקות חברתיות. כל התחומים הללו עוסקים בפרשנות של עובדות, טקסטים תרבויות והתנהגויות אנושיות ומפגישים בין מדעי הרוח, הטבע, החברה, יהדות, משפטים ואמנויות.

האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של כל אדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל. הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי. האדם כיצור אנושי אינו מסתפק בעשייה; אדרבה, עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו. אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית.

ואולם לעיתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התיאורטי. מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המשוקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות. העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התיאורטיקנ/ית, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי. במרוצת הזמן פותחו גם תיאוריות המסבירות את הפעילות הפרשנית, תחום זה מוכר כתורת הפרשנות או כהרמנויטיקה וזו מטבעה היא אינטר-דיסציפלינרית; וגם תיאוריות שיח המחפשות להבין את האופן שבו התרבות מובנית כמערכים דיסקורסיביים שאי אפשר להפריד בהם בין שאלות של ידע וכוח. תיאוריות אלה מעלות סדרה חדשה של שאלות כמו למשל מיהו היש המפרש/ת, האם זהו גבר או אשה, בת תרבות כזו או אחרת, למי מותר לשאול מה ובאיזה נסיבות, האם נעשים לסובייקט או נולדים כאלה, האם הסובייקט הוא תודעה, או תודעה שיש לה גוף, ומהם התנאים שהופכים ידע מסוים לידע לגיטימי ברגע היסטורי נתון. 

התוכניות ללימודי פרשנות מקנה כלים חדשים לביקורת התרבות ולומדים בה מגוון רחב של תיאוריות: הרמנויטיות, ביקורתיות, מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות, פוסט-סטרוקטורליזם, לימודי מגדר, פוסט-קולוניאליזם, תיאוריות של מרחב ולימודי תרבות חזותית, תיאוריות אנתרופולוגיות וסוציולוגיות וכן לימודי תרבות.